לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע / רפי זברגר

קידושין כא ע"ב

הקדמה

כדרכה של הגמרא, אנו ''מתגלגלים'' מנושא לנושא. 
בתחילה שאלנו: האם מותר למסור לעבד עברי שהוא כהן שפחה כנענית. הרי ידוע שלעבד עברי ''רגיל'' מותר להשיא לו שפחה כנענית – עתה שואלת הגמרא האם החידוש הזה של התורה ''תופס'' גם בעבד עברי שהוא כהן? 
מכיוון ששאלנו על עבד כהן, הגמרא עברה לשאול, האם כהן מותר גם ב''אשת יפת תואר''. כזכור, התורה התירה ללוחם במלחמה, אשר חשק באשה נוכרית, לקחתה לביתו, לאחר מילוי מספר תנאים מקדמיים. 
כאן שואלת הגמרא, האם היתר זה חל גם על כהנים, או שמא כהנים חייבים לשמור על עצמם יותר משאר האנשים?
מתוך ששאלנו על ''אשת יפת תואר'' אנו מביאים מדרש הדן ביתר הרחבה בנושא "אשת יפת תואר". 
 

הנושא

מתוך כל מלה בפסוק של ''אשת יפת תואר'' לומדת הגמרא דין בנושא. נתאר זאת בטבלה הבאה: 



 

מהו המסר?

להלן המסר שנכתב על ידי בנושא ''אשת יפת תואר'', במאמר על פרשת ''כי תצא'', שנת תשס''ט:
פעמים, לא הכול הולך כפי שאנו מצפים, מייחלים ואולי אף חולמים. הדבר נכון בכל תחום, אך בנושא החינוך נכון שבעתיים. כמה פעמים הורים או מחנכים מלמדים את בניהם / תלמידיהם במשך תקופה ארוכה, "מרביצים" בהם מוסר וערכים, ובכל זאת נוחלים כישלונות צורבים פעם אחר פעם. התורה מלמדת אותנו בפרשה זו שיש מקרים קיצוניים שאין טעם ללכת "ראש בקיר". אם מזהים מקרה שבו הילד נחרץ בדעתו, ואף נימוק לא יסיטו ממחשבה זו, ולמרות כל המאמצים הילד איתן ולא מוכן לזוז מאומה מדעתו, במקרים נדירים אלו, ורק במקרים אלו, יש לשקול "לזרום" אתו. כלומר, לומר לו: הפעם אנו מתירים לך לבצע זאת, למרות שאנו חושבים שהדבר אינו נכון. אך אם עושים זאת, יש להצמיד להיתר החד פעמי הסתייגויות רבות בדומה לאלו שהמקרא מונה, ולעמוד על קיומם. מטרתם, להקהות את ההחלטיות של הילד ואולי בעקבות כך יבין שאמנם טעה וישוב מדרכו.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]