סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף ל"ח, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא מציעא
דף מד ע"א

 

ביאור ה"מי שפרע" - שהושווה זה שאינו עומד בדיבורו לחטאי דור המבול

 

שנינו במשנה (מד ע"א): "נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו, אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדיבורו". וכן נפסק בשו"ע (חו"מ סי' רד ס"א) שמי שאינו עומד בדיבורו "חייב לקבל מי שפרע", ומבואר שם (ס"ד): "כיצד מקבל מי שפרע, אוררין אותו בבית דין ואומרים: 'מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו'" (תוספת הדברים היא מהברייתא המובאת בדף מח ע"א).

והמפרשים מבארים פשר הענין שבקללה זו מזכירים עונשי אנשי דור המבול ודור הפלגה, סדום ועמורה ומצרים: בתוס' הרא"ש (מח. ד"ה מי) כתוב בזה"ל: "'מי שפרע מדור המבול' - שהיו מלאים חמס ולא היו עומדים בדיבורם, ודור הפלגה נקט אגב דור המבול, ומצרים לא היו עומדים בדבוריהם, שבכל שעה היו אומרים לשלח את ישראל וחזרו בהם" (וכעין זה כתב מהרש"א בחידושי אגדות, מט.). ואילו הסמ"ע (חו"מ שם סק"ח וע"ע שם פרישה סק"ב) כתב שההשוואה היא לענין מהות העונש: "... נקט הני - משום דבהני נתפרסם השגחת השי"ת על מעשים הרעים דבני אדם, ופרע להן בפומבי לפי מעשיהן, ומשום הכי נמי אמרו 'וממצרים שטבעו בים', מפני שטביעה בים סוף היה גדול שבניסים ובדרך השגחיית, שבדבר שזדו להשליך בני ישראל לים בא עליהן".

ב'עיון יעקב' ביאר הענין בדרך דרוש: "על דרך דאיתא בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין לח:): "אמר רב, בשעה שבקש הקב"ה לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם נעשה אדם בצלמנו. אמרו לפניו: רבש"ע מה מעשיו. א"ל: כך וכך מעשיו. אמרו לפניו: רבוש"ע 'מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו'. הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם, וכן כת שניה כת שלישית אמרו לפניו: רבש"ע, ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו, כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה, כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין, אמרו לפניו: רבש"ע, לא יפה אמרו ראשונים לפניך. אמר להן: 'ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול'", ואיתא בבראשית רבה (ח, ה): "בשעה שבא הקב"ה לבראות את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא... חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים". נמצא שזה שדיבר שקר היה ראוי לעכב בבריאת האדם, כמו אנשי דור המבול ואינך, לכך ראוי להיות עונשם שוה, לפי שרצה לסתור כוונת הקב"ה שאמר 'נעשה אדם'".

ה'אבני נזר' בתשובותיו (חו"מ סי' לב) מביא ביאור בדרך מוסר, וז"ל: "שמעתי מפה מרן כ"ק הרי"ם זצללה"ה מגור פירוש המשנה 'מי שפרע מדור המבול כו'', כי המה לא היה להם תורה, ואעפ"כ נענשו, יען עשו דבר שהשכל מחייב שהם מעשים מתועבים, על כן אף שמן הדין יכול לחזור - הדבר מובן מעצמו שהוא עוולה". וכן מובא בס' 'שיח שרפי קודש' (פר' נח) בשם החידושי הרי"ם שביאר: "מה שקיללו חז"ל למי שאינו עומד בדיבורו, בעונש 'מי שפרע מדור המבול ודור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה' כו', הא באמת אין קנין בדיבור בלבד, וגם בסדום - מפני מה נענשו על הגזל בפחות משוה פרוטה, דהא אין לו דין ממון מה"ת. והשיב בזה"ל: נישט קיין מענטשליכקייט - איז אזוי וויא א גראבע עבירה (-אי אנושיות נחשבת כעבירה גדולה), ומי שאינו עומד בדיבורו או שגזל מחבירו בפחות פחות משוה פרוטה עד שגזל ממנו כל ממונו זה אינו בגדר אנושי, לכן קיללו חז"ל באותו קללה למי שאינו עומד בדיבורו ב'מי שפרע' כו'".

ואמנם יסוד דברי החידושי הרי"ם מושתת על דברי ה'חזקוני' בפרשת נח (ז, כא) בפשר עונש דור המבול: "ואם תאמר, איך נענשו דור המבול, מאחר שלא נצטוו על המצות. וי"ל, יש כמה מצות שחייבים בני אדם לשמרן מכח סברת הדעת אע"פ שלא נצטוו, ולפיכך נענשו, כמו קין שנענש על שפיכות דמים אע"פ שלא נצטוה על כך...". וכן גם רב נסים גאון בהקדמתו על הש"ס במה שמצינו שגם אומות העולם נענשים, ואלו דבריו: "ועוד יש להשיב והיאך יתכן לעונשן על דבר שלא נתחייבו בו ולא ניתן להם, והלא יש להם להשיב כי אילו נצטוינו היינו עושים, ואילו הוזהרנו היינו נזהרים ומקבלים כמו שקיבלו הם. והרי אנו פושטים אלו תשובת הטענות ונאמר, כי כל המצות שהן תלויין בסברא ובאובנתא דליבא כבר הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ עליו ועל זרעו אחריו לדורי דורים..." (עעו"ש).

ולפי דברי החידושי הרי"ם זי"ע יובנו דברי נכדו, בעל ה'שפת אמת' זי"ע, בפרשת נח (תר"מ, ד"ה חטא) שכתב: "חטא דור המבול היה בבחינת 'דרך ארץ שקדמה לתורה' (תנדבא"ר א), כי יש שני אלפים תוהו עד האבות שהתחיל שני אלפים תורה, לכן גם צדקת נח היה בבחינת 'דרך ארץ'... כי בחינת 'דרך ארץ' הוא תיקון הגוף והמידות... ולכן אמרו 'מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדיבורו', שעיקר חטאם היה בבחינת 'דרך ארץ'...". והיינו, כי ענין 'דרך ארץ' - הוא תיקון הגוף והמדות, ורצ"ל, שיהא האדם שלם גם במה שהשכל מחייב להזהר בהם, והזהירות בזה 'קדמה לתורה', כי גם בלעדי ציווי התורה עלינו להיות שלם בהם, מצד הדעת והשכל, ובחטאים כאלו נכשלו דור המבול, ובגין כך נענשו. וכמו כן מי שאינו עומד בדיבורו – הגם שאין בזה איסור מפורש בתורה, הרי זה מן הדברים הנכללים בכלל 'דרך ארץ' ש'קדמה לתורה', ופגמו הוא כפגם דור המבול, והבן.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר