סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

ההוא דיו דשקיל בשרא בשוקא, ושדיה בצנייתא דבי בר מריון – דיה מצויה

 

"ההוא דיו דשקיל בשרא בשוקא, ושדיה בצנייתא דבי בר מריון. אתא לקמיה דאביי. אמר ליה: זיל שקול לנפשך. והא רובא דישראל נינהו, שמעת מינה: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל! שאני דיו, דכזוטו של ים דמי" (בבא מציעא, כד ע"ב).

פירוש: הוּא דַּיּוֹ דְּשָׁקֵיל בִּשְׂרָא בְּשׁוּקָא וְשַׁדְיֵהּ בְּצִנִיָּיתָא דְּבֵי [דיה אחת חטפה בשר בשוק וזרקה אותו בין הדקלים של בית] בַּר מָרְיוֹן. אֲתָא לְקַמֵּיהּ [בא המוצא לפני] אַבַּיֵי לשאול מה לעשות. אָמַר לֵיהּ [לו]: זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ [לך קח לעצמך]. ומקשים: וְהָא רוּבָּא [והרי רוב] יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ [הם] שם בשוק הבשר הכשר, שָׁמְעַתְּ מִינָּהּ [למד מכאן] שהֲלָכָה כְּשיטת ר' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל! ודוחים: שָׁאנֵי דַּיּוֹ [שונה חטיפת הדיה] שכְּזוּטוֹ שֶׁל יָם דָּמֵי [היא נחשבת], שדבר כזה נעשה ממילא הפקר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: דיה מצויה (דיה שחורה)         שם באנגלית: Black Kite           שם מדעי: Milvus migrans

שם נרדף במקורות:  דיו, דייתא
 

הנושא המרכזי: לזיהוי הדיו.


הדמיון בשמות דיו ודייתא והדמיון בהתנהגותם מצביע על האפשרות שמדובר בשמות נרדפים למין העוף הנקרא בעברית דיה (1). את הדיה אנו פוגשים ברשימת העופות הטמאים בפרשת דברים (יד י"ג): "והראה ואת האיה והדיה למינה". אונקלוס מתרגם: "ובת כנפא וטרפיתא ודיתא לזנה" ותרגום יונתן: "ודייתא חיוורא ואוכמתא דהיא איבו ודייתא לזנה". משתמע מפירושם שהשמות בפסוק מייצגים מינים ביולוגיים שונים (בהגדרה המדעית) שהרי הם אינם מתרגמים את השמות באופן זהה. בתרגום יונתן הדבר מודגש אף יותר משום שהוא מתאר מינים בעלי צבעים שונים (דיה שחורה ודיה לבנה). פירושם עומד לכאורה בסתירה לדברי הגמרא בחולין (סג ע"ב) הטוענת שמדובר בשמות נרדפים: "וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא, למה ליה למיכתב איה ודיה? כדתניא, רבי אומר: אקרא אני איה, דיה למה נאמרה? כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק, שלא תהא אתה קורא איה, והוא קורא דיה, אתה קורא דיה והוא קורא איה, לכך כתב במשנה תורה: והראה ואת האיה והדיה למינה". תשובה חלקית ניתן למצוא בעובדה שאונקלוס מתרגם באופן זהה את הדיה ואת הדאה ושניהם נקראים דייתא. זהות זו משתמעת מתוך השוואת שני הפסוקים העוסקים בעופות אלו: "ואת הדאה ואת האיה למינה" (ויקרא, יא י"ד) לעומת "והראה ואת האיה והדיה למינה" (דברים, יד י"ג). בפסוק בדברים נוספת הראה, בשני הפסוקים מופיעה האיה ואילו הדאה והדיה מחליפות זו את זו.

ניתן להציע שכוונת הגמרא היא שאכן כל המינים המנויים הם קבוצה מוגדרת הכוללת עופות הדומים מאד זה לזה באורח חייהם ואפילו בשמם ולכן אין צורך למנות את כולם. בניגוד לאוכלי הנבלות הגדולים שמנתה התורה בפסוק הקודם ("הנשר והפרס והעזניה") הרי שלאחר מכן מנתה התורה את דורסי היום הניזונים מטרף חי. אמנם על פי קנה מידה הלכתי מינים אלו זהים זה לזה אך כדי למנוע הערמה מנתה התורה את כל הטיפוסים העיקריים הנכללים בקבוצה זו. ייתכן ומיון העופות היה גם על פי גדלם ולכן הנץ הקטן בדורסים הניזונים מטרף חי נמנה בנפרד וכך גם הרחם הקטן באוכלי הנבלות. את מיון זה בין דורסים גדולים וקטנים אנו מוצאים במשנה (חולין, פ"ג מ"א): "אלו טרפות בבהמה ... ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר דרוסת הזאב בדקה ודרוסת ארי בגסה דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס וכו'". כל העופות הדומים לדיה נכללו בשם המשותף "עוף הגס" בניגוד לנץ שהוא "עוף הדק".

ראיה חד משמעית לכך שאכן אין להבין את דברי הגמרא כפשוטם, כלומר שארבעת המינים הם שמות נרדפים למין ביולוגי אחד, ניתן למצוא בדברי איסי בן יהודה (חולין, שם): "תניא, איסי בן יהודה אומר: מאה עופות טמאין יש במזרח, וכולן מין איה הן". כאן משמשת האיה כשם כללי לקבוצה של עופות רבים. בארץ ניתן לראות כ – 25 מינים של עופות דורסים הניזונים מטרף חי.

רש"י (בבא מציעא, כד ע"ב) מפרש: "דיו - עוף שקורין אוזלטו"ר, והוא לשון דיה". לדעת ד"ר מ. קטן(2) קיים כאן שיבוש והלעז הנכון הוא וולטו"ר (woltur) שהוא עזנייה. אמנם העזנייה אוכלת נבילות אך אינה ידועה כחודרת לסביבות אדם. רוב החוקרים מזהים את הדיה עם הדורס הנקרא בימינו בשם דיה מצויה (או דיה שחורה). לזיהוי זה כמה סיבות:

א. האמוראים השתמשו בכינויים המבוססים על הדיה על מנת לתאר מיני עופות אחרים דבר המעיד על כך שמין זה היה נפוץ ביותר ולכן היה מוכר: "אמר רב יהודה: החסידה זו דיה לבנה והאנפה זו דיה רגזנית" (חולין, סג ע"א). הדיה המצויה היא הדורס הנפוץ ביותר באזורנו ובגמרא היא מוזכרת 13 פעמים. לדעת מ. דור הדיה הלבנה היא הרחם משום שהוא דומה לחסידה. בתעופה החסידה והרחם דומים ושניהם לבנים עם קצוות כנפיים בצבע שחור. מ. דור נזכר שבשנות הארבעים והחמישים עמדו להקות דיות ורחמים יחד ונברו בערימות אשפה בטבריה. בגלל הדמיון בין החסידה והאנפה כונתה האנפה בשם דיה רגזנית.

ב. ההתנהגות המתוארת בסוגייתנו של חטיפת בשר בשוק מאפיינת את הדיה המצויה וקיימות עדויות רבות של חטיפת מזון מידי אנשים גם בימינו. עדות נאמנה לתופעה היא דבריו של תלמיד יוצא אתיופיה שסיפר שבכפרו לא ניתן היה ללכת בשעות היום עם בשר גלוי משום שהוא נחטף על ידי דיות (הדברים נאמרו לחנוך פלסר משדה אליהו). חטיפת בשר על ידי דיה מובאת  גם בירושלמי (שקלים, כ ע"א): "חד בר נש הוה מהלך בשוקא טעין קופד. אתא דייתא וחטפתיה מיניה וטלקתיה. חזר בעי מיסבינה, אמר ליה רב: אסירא לך, דנא אמר בשר דנבילה הוות טעינא וטלקתיה ונסבא, ההוא אוחרנא"(3).  בשתי הסוגיות מתואר מקרה דומה אלא שבסוגייתנו מדובר בנושא ממוני ואילו בירושלמי הדיון קשור למאכלות אסורות. התנהגות זו קשורה לכך שהתפתחה אצל הדיה תלות מסויימת באדם. ניתן למצוא אותה בתוך יישובים וליד מזבלות או בריכות שניתן למצוא לידם פגרי דגים.


 להקת דיות מצויות בשולי בריכת דגים בעמק בין שאן             צילם: משה חובב
 

      
צילם:  Yathin S Krishnappa   צילם:  Thomas Kraft

 


(1) חד בר נש הוה מהלך בשוקא. וטעין בשר ואתא דייתא עוף הנקרא דייה וחטפו מידו (פני משה, שקלים, פ"ז).
(2) ב"אוצר לעזי רש"י".
(3) פירוש: אדם אחד הלך בשוק כאשר הוא נושא בשר. הגיע עוף הנקרא דיה וחטף ממנו את הבשר והשליכו במקום אחר. חזר האדם למקום הבשר ורצה לקחתו. אמר לו רב: הבשר אסור באכילה משום שאני אומר שמא הדיה נשאה מלכתחילה בשר נבילה והשליכה אותו ובמקומו אכלה את הבשר שלך.


 

רשימת מקורות:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד, עמ' 98-99. 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר