סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ממין הצובעין ספיחי סטים וקוצה – קורטם הצבעים

 

"רבא רמי, תנן: ממין הצובעין ספיחי סטים וקוצה, יש להן שביעית ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור; אלמא, עצים יש בהן משום קדושת שביעית וכו'" (בבא קמא, קא ע"ב).

פירוש: אגב שהובאה סתירה שהביא רבא, מביאים סתירה נוספת שהביא רבא, שיש לה קשר לענייני ביעור של חומרי צבע בשביעית. רָבָא רָמֵי [השליך, הראה סתירה], תְּנַן [שנינו במשנה]: דברים שהם מִמִּין הַצּוֹבְעִין, צמחים שעשויים לצביעה, כגון סְפִיחֵי (גידולים שעלו מאליהם בשדה, שלא על ידי זריעה) של סָטִים וְקוֹצָה יֵשׁ לָהֶן דין שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן אם מוכרים אותם גם כן יש דין שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן דין בִּיעוּר שצריכים לבער אותם מן הבית ולחלק אותם כאשר כלו מן השדה, וְגם לִדְמֵיהֶן יש דין בִּיעוּר. אַלְמָא [מכאן יוצא] שעֵצִים עצמם אף שאינם פירות יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: קורטם הצבעים    שם באנגלית:   Safflower   שם מדעי:  .Carthamus tinctorius L

שם נרדף במקורות:  מוריקא, חריע, דרדרא (?)     שמות בשפות אחרות: ערבית – עוצפור,  קורטום


נושא מרכזי: מהי קוצה?


המשנה ממנה מקשה רבא מופיעה במסכת שביעית (פ"ז מ"א): "כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית ... וממין הצובעים ספיחי איסטיס וקוצה וכו'". הערוך (ערך "קצה") מזהה את הקוצה עם הפואה: "... וקוצה היא פואה ומפורש במקומו ובלעז רויי"א". הכוונה לפואת הצבעים הנקראת בלטינית Rubia tinctorum L. prev. ייתכן וזיהוי זה מבוסס על כך ששני מינים אלו מוזכרים במקומות רבים כבני זוגו של האיסטיס כמינים צובעים. למשל במשנה בשבת (פ"ט מ"ה) מצאנו: "המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה קליפי אגוזים קליפי רמונים אסטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן בסבכה וכו'". הקושי בזיהוי זה הוא התוספתא (שבת, ליברמן, פ"ט) הלכה ז') המונה בנפרד את הקוצה והפואה: "ארגמן כדי ליטול ממנו דוגמה לאירה, סטיס וקוץ ופואה, כדי לצבוע מהן בגד קטן. כמה בגד קטן? פי סבכה". נראה שהקוץ הוא הקוצה ואכן הקורטם הוא צמח קוצני.

רש"י (שבת, סח ע"א) מפרש: "סטיס - ווישד"א, קוצה - וורנצ"א". ד"ר מ. קטן (1)  מתרגם warance או garance לפואה. במסכת פסחים (נו ע"ב) הלעז של רש"י שונה: "קוצה - וויישר"א וכו'" (צ"ל ווישד"א) כלומר איסטיס. בבא קמא (קא ע"א): "ספיחי סטים וקוצה - סטים קרוג"א בלע"ז כרכום. קוצה גווד"א בלע"ז להכי נקט ספיחי דבשביעית ליכא אלא ספיחים". ד"ר משה קטן גורס כאן "גישד"א" (gesde) כלומר איסטיס. לענ"ד במהלך הדורות חלו שיבושים בכתבי היד משום שצמחים אלו מופיעים במקומות רבים כבני זוג. הרא"ש פירש: "וקוצה - גרנד"ה. ואף על גב דעצים אין בהם משום קדושת שביעית מפרש בהגוזל קמא שאני צביעה דהנאתן וביעורן שוה מה שאין כן בעצי הדלקה". הלעז גרנד"ה מזכיר לנו את שמו של הרימון בכמה שפות אירופאיות. בגרמנית הוא נקרא Granatapfel, בספרדית granado ובצרפתית Grenadier. קליפות הרימון אכן שימשו לצביעה אך אם אכן הכוונה לו תמוה מדוע המשנה נקטה בשם "קוצה".

הרמב"ם בפיהמ"ש מביא את דעתם של חלק מהמפרשים שזיהו את הקוצה עם הצמח קורטם הצבעים: "וקוצה, ממיני הצובעין פירשוהו קצת מפרשים "אלעצפר". גם בערבית בת זמננו נקרא הקורטם (חריע) בשם זה عصفر. פירושו של השם אלעצפר הוא "הצהוב" תכונה המתארת את פרחי הקורטם. זיהוי זה נראה סביר לאור כך ששמו הלטיני של הקורטם הוא Carthamus.

על שמות נוספים של הקורטם ראו במאמר "האי ריאה דדמיא ככשותא, וכמוריקא".
 

 
כרכום הגינה – החץ מצביע על הצלקות מהן מכינים את תבלין הכרכום   כרכום חורפי – קרוב משפחה של כרכום הגינה הגדל באיזורים ים תיכוניים בישראל.

 

   
קורטם הצבעים - תפרחת             קורטם הצבעים - עלי כותרת יבשים         צילם: ExplicitImplicity

 
 

ביולוגיה 

קורטם הצבעים (חריע) הוא חד שנתי עשבוני, מסועף דמוי קוץ. הצמחים בגובה של 30-150 ס"מ בעלי ראשי תפרחת בצבע צהוב, כתום או אדום. בכל סעיף של הצמח מתפתחות עד 5 תפרחות שכל אחת מהן מכילה 15-20 זרעים. קורטם הצבעים הוא צמח בר של אזורים יובשניים בעלי תקופת גשם עונתית קצרה. לצמח שורש ראשי עמוק המאפשר לו לשרוד בסביבה היובשנית. הצמח רגיש לקרה ולמחלות ולכן איזורי גידולו מוגבלים מאד.
 

השימוש בצמח

באופן מסורתי גידלו את הצמח עבור זרעיו ועבור צביעת מזון ותיבולו. הוא שימש גם כצמח רפואה וצביעת אריגים בגוונים של אדום וצהוב. עם התפתחות תעשיית הצבעים הסינטטיים והופעת צבעי האנילין חשיבות תפקיד זה הצטמצמה מאד. במהלך 50 השנים האחרונות מגדלים את הצמח באופן מסחרי בעיקר עבור הפקת שמן מזרעיו (שמן חריע). לאחרונה מצליחים להפיק אינסולין מזן של הקורטם שעבר טיפול בהנדסה גנטית.

שמן החריע חסר טעם וחסר ריח ודומה בערכיו התזונתיים לשמן חמניות. הוא משמש בעיקר בתעשיית הקוסמטיקה, רטבים, ייצור מרגרינה, כשמן בישול וכתוסף מזון. קיימים שני סוגים של קורטם המייצרים סוגי שמן שונים. שמן אחד עשיר בחומצות שומן חד בלתי רוויות (חומצה אוליאית) (monounsaturated fatty acids) והשני עשיר בחומצות שומן רב בלתי רוויות (חומצה לינוליאית) polyunsaturated fatty acid)). רוב השמן המיוצר היום למאכל שייך לסוג הראשון משום שרמת חומצות השומן הרוויות שבו נופלות אפילו מזה של שמן הזית (על משמעות תכונה זו ראה במאמר "מתוך שרגילין בשמן זית"). סוג השמן השני משמש לצביעה כתחליף לשמן פשתן ובעיקר בצביעת גווני לבן משום שאין בו את הגוון הצהבהב המאפיין את שמן הפשתן. שימוש נפוץ של זרעי החריע היא לצורך האכלת עופות כתחליף לזרעי חמנייה. נראה שיונקים כמו סנאים אינם אוהבים את טעמם.

בנוסף לזרעים ראויים לשימוש גם פרחי קורטם הצבעים. לעיתים משתמשים בפרחי הקורטם כתחליף זול לכרכום ולכן הם נקראים בשם "כרכום לעניים". פרחים יבשים משמשים לצביעה אורגנית של אריגים. אמנם צביעת אריגים אורגנית אינה נפוצה אך מגמה זו הולכת ומתרחבת כחלק משינוי תודעתי ואופנתי עולמי הדוגל בחזרה אל הטבע. הצבען (פיגמנט) של הקורטם, קרטמין, מסיס במים וניתן להשיג בעזרתו את הגוונים: צהוב, חרדל, חקי ירוק זית ואפילו אדום אך בדרך כלל הוא משמש לצבעים צהובים. הקרטמין יעיל בצביעת סיבים טבעיים כמו כותנה, צמר ועוד. פרחים מיובשים משמשים ברפואה הסינית המסורתית להקלת כאבים, המרצת זרם הדם ועוד.

קורטם הצבעים הוא אחד מהגידולים העתיקים בשרות האדם. באנליזות כימיות של אריגים ממצרים העתיקה בני אלפי שנה זוהו צבענים שהוכנו מהקורטם. בקברו של פרעה תות-אנח-אמון נמצאו מחרוזות העשויות מקורטם. במסמכים הכתובים בשפה הלינארית ב' מיוון העתיקה הוזכר הקורטם פעמים רבות, כנראה, בהקשר מסחרי. משערים שהיו שני חלקים בקורטם שנסחרו בנפרד. החלק האדום (כנראה התפרחות) נמכר במשקל ואילו החלק ה"לבן" נמכר על פי אומדן. פרטים נוספים על אופן השימוש בקורטם הצבעים נוכל למצוא בפירוש תוספות יום טוב (עוקצין פ"ג מ"ה): "וחלות חריע - פי' הר"ב כרכום יערי וכו' וקשה לי בבפ"א דכלאים מ"ח דתנן חריע. ומפרש לה הר"ב הכי ואילו הכא דקתני חלות חריע משמע ודאי דענין אחר הוא ובערוך ערך חריע. ירוש' מהו חריע. מוריקא. ובסוף עוקצין חלות חריע יש מפרשים שזה חלת חריע פחות ממוריקא שהוא דק וזה רחב כאצבע. והוא זול והנשים שפין ממנו פניהם. עד כאן. ולשון הרמב"ם חלות חריע. זה שמוציאין לבו. ושוחקים אותו. ועושין ממנו עוגות ומשתמשין בו בטעמים. והירושלמי באר לנו כי חריע הוא הנקרא בערבי אל קרטם. עד כאן. ובכלאים כתב. חריע בלשון ישמעאל. מצפור. עד כאן. ולשון ישמעאל הוא לשון ערב".

 


(1) "אוצר לעזי רש"י".

 

 

רשימת מקורות:

Safflower בויקיפדיה
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 69-71). 

לעיון נוסף:

קורטם מכחיל באתר צמח השדה.


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר