טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

עושהו של זית ושל אגוז של שקמה ושל אשברוע – אשכרוע

"ת"ר: אין עושין משקלות, לא של בעץ ולא של אבר ולא של גיסטרון, ולא של שאר מיני מתכות, אבל עושה הוא של צונמא ושל זכוכית. ת"ר: אין עושין המחק של דלעת מפני שהוא קל, ולא של מתכת מפני שהוא מכביד, אבל עושהו של זית ושל אגוז של שקמה ושל אשברוע" (בבא בתרא פ"ט ע"ב).

שם עברי: אשכרוע ירוק-עד   שם באנגלית: Boxwood   שם מדעי: Buxus sempervirens

שם נרדף במקורות: אשכרוע, אשכרע, פיקסוס, פיקסינון, פוקסינון, ברתי, תאשור (?)


נושא מרכזי: מהו האשכרוע? מה היתרון בשימוש באשכרוע לעשיית המחק?


האשכרוע (Buxus) הוא סוג הכולל כ – 70 מיני עצים ושיחים המתחלקים לשלוש קבוצות גנטיות המאכלסות איזורים גיאוגרפיים שונים. א. אירופה ואסיה. ב. אפריקה ומדגסקאר. ג. אמריקה. הקבוצות מאפריקה, מדגסקאר ואמריקה קרובות זו לזו מבחינה גנטית יותר מאשר לקבוצה באירופה ואסיה. באזורנו מצויים שני מיני אשכרוע. אשכרוע ארוך עלים (Buxus longifolia) שהוא עץ הגדל בהרי הלבנון, הרי אמנה, הרי אנטיוכיה וצפון אנאטוליה והשיח אשכרוע ירוק עד (Buxus sempervirens) הגדל בהרי פונטוס באסיה הקטנה, צפון יוון ואיטליה ומערב אירופה. י. פליקס סבר שהשם אשכרוע המופיע במקורות מכוון בעיקר לאשכרוע ירוק-עד אולי משום ששרידים מעטים מעץ זה נמצאו ככלים שיובאו מחו"ל. יש החולקים הסבורים שהמין העיקרי הוא האשכרוע ארוך העלים הנפוץ יותר בסביבה הקרובה לארץ ישראל ולא באשכרוע ירוק-עד שאיננו גדל במזרח הקרוב.

גידולו האיטי של האשכרוע גורם להתפתחות עצה הומוגנית, כבדה וקשה (כנראה הקשה ביותר באירופה). בעת העתיקה מינים אלו היו מבוקשים מאד לצורך התקנת כלים, רהיטים וגילוף גם בזכות המרקם העדין וצבעם הבהיר. עצים אלו לא התאימו לבנייה משום שלא היו גבוהים די הצורך על מנת להפיק מהם קורות ארוכות וקוטרם מגיע ל – 15-20 ס"מ בלבד. פליניוס כתב: "בין העצים תופס האשכרוע (buxus) את השורה הראשונה בזכות העצה החלקה, הקשה ובעלת הגוון הבהיר". עדות ארכיאולוגית לשימוש באשכרוע לבניית רהיטים נמצאה ב"חדר השרוף" בשטח G בעיר דוד. מתחת למפולת נמצאו, בין שאר השרידים, שברי עץ שהיו חלק ממשענת של כסא שגולפה בדגם תימורה. מאחר והאשכרוע לא גדל בארץ הניחו החוקרים שהרהיט יובא מסוריה דבר שהעיד על עושרם של בעלי הבית. גם בימינו משמש האשכרוע בתעשיית חפצי אמנות במיוחד לפיסול וחריטה בדומה לשן (ivory) וכן ליצירת כלי נגינה. הכלים הלבנים בלוח השחמט בתמונה 3 גולפו בעץ אשכרוע.

סוגייתנו מתארת את החומרים מהם יש להכין את המשקולות ואת המחק (כלי המשמש ליישר את פני שטח כלי המדידה בעת מכירה) באופן שלא תגרע כמות המצרך הנמכר. את המשקולות אסור להכין ממתכות הנשחקות, ואת המחק אין לעשות מחומר קל מדי, משום שאז המידה תהייה גדושה מדי. גם אין להכין את המחק מחומר כבד יתר על המידה משום שאז המידה תהייה חסרה. החומרים המתאימים הם סוגי העצים שנמנו בגמרא וביניהם האשכרוע. עץ האשכרוע מתאים למשימה לא רק בגלל משקלו אלא גם בגלל יופיו וחוזקו. שימוש מעניין היה לעץ האשכרוע בייצור מסרקים לפליית כינים. שני מסרקים, מהמאה הראשונה לספירה, שבוודאות שימשו למטרה זו נמצאו במערת מורבעת. על המסרק המוצג בתמונה 4 נמצאו ביצים וביצי כינים. כנראה שהעצה הקשה התאימה במיוחד לבניית מסרק בעל שיניים עדינות העלולות להשבר בעת הסירוק. בניגוד לאיזכורים אחרים של האשכרוע מפרש כאן רש"י "אשברוע - בויישב"ל". לדעת הרב משה קטן (אוצר לעזי רש"י) צ"ל בוי"ש והתוספת של "בל" המיותרת היא טעות המעתיקים שנבעה מראשי התיבות "בלע"ז".
 

חומר נוסף ראו במאמר "ובה שני גורלות. של אשכרוע היו".
 

תמונה 1. שיח אשכרוע (Buxus sempervirens) בבתה ים תיכונית יובשנית            מקור:		תמונה 2. אשכרוע - עלווה         מקור:

תמונה 3.  כלי שחמט עשויים מעץ אשכרוע         צילם:  Bubba73		תמונה 4.  מסרק מהתקופה הרומית       "באדיבות רשות העתיקות;  צילום: קלרה עמית"

 
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.