סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף י"ב, מדור "עלי הדף"
מסכת קידושין
דף נט ע"א

 

למה לא נחשבו מלאכי השרת כ"עני המהפך בחררה" בשעה שעלה משה למרום לקבל התורה?

 

עסקנו במאמרנו הקודם בדין "עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה", ש"נקרא רשע", אשר מקורו טהור במכילתין (נט ע"א), וכנפסק בשו"ע (חו"מ סי' רלז ס"א).

הבה נמשיך לעסוק בענין, בדבר אשר נתקשו בספרי דרוש, למה כאשר עלה משה רבינו למרום לקבל את התורה, לא היה בכך משום "עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה", שהרי מלאכי השרת גם כן חפצו לקבל את התורה, כאמרם ז"ל (שבת פח:): "בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו, אמר להן לקבל תורה בא, אמרו לפניו, חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם, 'מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וגו' תנה הודך על השמים' (תהלים ח, ב-ה)", ואם כן, משורת הדין היה ראוי לכאורה שיזכו בה, וכפי שמבואר בסוגייתנו, שעל האחר שבא ונטלה יש חובה להחזירה.

ונפתח בדברי בעל 'סדר הדורות', הגר"י היילפרין אב"ד מינסק זצ"ל, שכתב ב'ספר ליקוטים', בביאור הענין שהתורה הקדושה נקראת מתנה, כדכתיב (משלי ד, ב): "כי לקח טוב נתתי לכם" וגו' - "דאם לא כן הא איתא בחושן משפט רל"ז סעיף א' המחזיר אחר דבר לקנותו וקדם אחר מקרי רשע, ויש אומרים דווקא במכר שיכול לקנות או לשכור במקום אחר, אבל אם רצה לזכות מהפקר או לקבל מתנה, ואחר הקדימו אינו נקרא רשע, כן היה הענין בתורה שרצו מלאכי השרת לקבל ובא משה, ולא הוי מעשה רשע, אחר דהתורה מתנה היא, ועוד דאי אפשר לקנות ממקום אחר כיוצא בה, וכן התורה נקראת הפקר, ודוגמא לזה ביעקב ועשו שהחזיר עשו לקבל הברכות ויעקב קדמו, לפי שהיה מתנה".

ואמנם יסוד הדבר כבר נמצא בספר 'צפנת פענח' להגאון המהרי"ט (פר' יתרו דרוש א), דמשום הכי נתינת התורה היתה בבחינת 'מתנה', להוציא מטענת המלאכים, שיש כאן משום טענת 'עני המהפך בחררה'.

הדברים הובאו גם בספר 'שמע יעקב' להגה"ק ר' יעקב ישראל אלגאזי זצ"ל, בכמה מקומות (פר' ויצא לב, ג; פר' וישלח לח, ב ופר' תצוה קה, ב), והוסיף עוד (תצוה שם), שגם אם נאמר שמתן תורה היה בבחינת מקח וממכר, וכפי האמור ברישא דקרא: "כי לקח טוב", יתיישב הדבר היטב על פי דברי מהרי"ק (שורש קלב), שגם במכר "היכא שיש ריוח גדול ונראה לעינים הוא שלא יוכל למצא ריוח כזה במקום אחר, כגון זבין במאה ושוה מאתים, שהריוח ידוע ומפורסם, או בדבר שדמיו קצובין כמוהו נמכר בשוק כגון חררה בבית הפלטר, דהתם ודאי אי הוי מוזיל גביה הוי כמו מתנה או מציאה דמה לי מתנה מרובה מה לי מתנה מועטת", ותורתנו הקדושה נחשבת כריוח גדול מאוד, כי 'חמדה גנוזה' היא ואין בדומה לה, ובה תלוי קיום שמים וארץ - עולמות העליונים ותחתונים, ואין בדוגמתה כלל, ובכה"ג גם במכר אין כאן משום 'עני המהפך בחררה', כי לא נמצא כלל לקנות קנין נעלה וגדול כזה.

בספרו של הגה"ק ר' יעקב בן נעים אב"ד איזמיר הנקרא 'משכנות יעקב' (הודפס בשלונקי שנת תפ"א, בפר' אמור) הובאו גם הצדדים הנזכרים, והעיר בזה עוד נקודה (והובאו דבריו ב'שמע יעקב' פר' נשא נז, ג), על פי המובא ברא"ש (קידושין פ"ג סי' ב), שגם לדעת ר"ת שבהפקר אין דין עני המהפך בחררה, אכן אם טרח בה אחד ובא אחר ונטלה נקרא רשע, ובשו"ת מהרש"ל (סי' לו) כתב שגם הליכה ממקום למקום לזכות בדבר ההפקר נחשב כטירחא לזה, ובכן בני ישראל הלא ירדו למצרים, ותכלית ירידתם למצרים היתה לקבלת התורה, כמו שכתב האלשיך הק' (בראשית טו, ב), שירדו למצרים להתיך זוהמת הנחש בכדי שיהיו מוכנים לקבלת התורה, ועצם הירידה נחשב כהליכה ממקום למקום, ובנוסף גם נשתעבדו שמה, וכל זה לזכך את חומרם וגופם כהכנה לקבלת התורה, וטירחא גדולה טרחו בכדי לקבל התורה, וזה גורם שיהיה לבני ישראל זכות קודם לפני מלאכי השרת כאשר יבוא הקב"ה לתת את התורה, כי הם טרחו בעבורה זמן רב קודם להם, וא"כ מתהפכת הטענה כלפי המלאכים, כי אם הם חפצים לקבל את התורה ולהוציאה מידי בני ישראל, הם נחשבים כ'עני המהפך בחררה', ואמנם הדברים מרומזים בתשובת משה רבינו לטענת המלאכים - "תנה הודך על השמים" (שבת פח:): "למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם", כי ירידתם למצרים והשעבוד תחתיהם הן סיבה מספקת שבני ישראל יקבלו את התורה ולא המלאכים.

בספר 'שמע יעקב' (פר' נשא שם) כתב יישוב נוסף, על פי המבואר בשו"ת מהרש"ל (סי' לו): "דאין שייך דין עני המהפך בחררה...אלא היכא דהוא התחיל לבטל ולקלקל מקחו או שכירתו כלישנא דתלמודא 'ובא אחר ונטלה' כו', משמע שבא מעצמו ליטלה, אבל אם שמע האחד מן זה המוכר שאינו רוצה למכור או להשכיר לזה המהפך בה, ק"ו אם זה המוכר או המשכיר מקדים ומתחיל עם האחר שיקנה או ישכיר ממנו, ואפילו ידע שהראשון היה מהפך בה, מאחר שאינו רוצה זה המוכר למכור לראשון, אם כן אין בו דין רשע כלל, מאחר שהראשון לא זכה בה כלל", וכ"כ בשו"ת מהר"ם אלשיך (סי' סז), ומעתה מה נעים להבין הענין גם כאן, שהרי הקב"ה לא היה חפץ לתת את התורה למלאכי השרת, ומה שייך שיטענו המלאכים טענת 'עני המהפך בחררה', מי אמר להם שהקב"ה חפץ לתת להם את התורה, ובכן שפיר נחשב מתן התורה כמתנה גמורה לבני ישראל בלא שום פקפוק (צדדים הנזכרים וגם חלק ממראי המקומות הנז' העלם הרחיד"א בספריו, ראה: 'דברים אחדים' ח"ב דרוש ל' לשבת כלה; 'כסא דוד' דרוש ד; 'לחם מן השמים' דרוש ב שבת כלה; 'רוח חיים' דרוש ב שבת כלה; 'פני דוד' יתרו אות ט).



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר