הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכתא למשיחא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין עב ע"ב

ת"ר: ממזירי ונתיני - טהורים לעתיד לבא, דברי ר' יוסי,
ר' מאיר אומר: אין טהורים;
אמר לו ר' יוסי, והלא כבר נאמר: +יחזקאל לו+ וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם!
אמר לו ר' מאיר: כשהוא אומר מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם - ולא מן הממזרות;
אמר לו ר' יוסי: כשהוא אומר אטהר אתכם, הוי אומר: אף מן הממזרות.
בשלמא לרבי מאיר, היינו דכתיב: +זכריה ט+ וישב ממזר באשדוד,
אלא לר' יוסי מאי וישב ממזר באשדוד?
כדמתרגם רב יוסף: יתבון בית ישראל לרוחצן בארעהון, דהוו דמו בה לנוכראין.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
אמר רב יוסף: אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי, הוה אתי אליהו, מפיק מינן צוורני צוורני קולרין. 

1.
מחלוקת בברייתא בין רבי מאיר ורבי יוסי מה יהיה לעתיד לבוא, האם ממזרים ייטהרו או לא. ושניהם מסתמכים על פסוקים בנביא.

2.
רב יהודה בשם שמואל פסק כרבי יוסי.

2.1
הרי הכלל הוא, שהלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר, אם כן, מדוע היה רב יהודה צריך לפסוק במפורש כרבי יוסי.

3.
ואולי הכלל שהלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר תקף רק לגבי הלכות "רגילות" ולא לגבי הלכות של "נבואה" עתידית. אבל - מצד שני - במקרה כזה אמורא כן יכול להכריע באופן נקודתי .

4.
ראה ב"מתיבתא", הערה כ, על סמך התוספות במסכת סנהדרין דף נא:

הסבר א: יש נפקא מינה גם לגבי הזמן הזה - שאין להתרחק ממשפחות שאינן ידועות

הסבר ב: לא פוסקים הלכה למשיחא רק כשיש בה גם דבר עבירה - כי צירוף שניהם אינו דבר מצוי.

הסבר ג: מלבד רב יוסף כל האמוראים פוסקים שכן פוסקים "הלכתא למשיחא".

5.
ונראה לי ששמואל קובע הלכה כרבי יוסי שהקב"ה "חייב" בעתיד לטהר את הממזרים! זו משמעות כוחה של תורה שבעל פה, שגם הקב"ה - כביכול - כפוף לה.

6.
המשך הגמרא:

אמר רב יוסף: אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי, הוה אתי אליהו, מפיק מינן צוורני צוורני קולרין.

אם לא היה נקבע כשמואל, שממזרים ייטהרו אזי אליהו הנביא היה צריך לבררם.

מוכח שפסק ההלכה הכריע את המציאות העתידית - וכדברינו לעיל בסעיף 5!