הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
בי דינא רבה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
קידושין סה ע"ב
אמר רב יהודה: המקדש בעד אחד - אין חוששין לקידושיו.
בעו מיניה מרב יהודה: שניהם מודים, מאי?
אין ולא ורפיא בידיה.
איתמר, אמר רב נחמן אמר שמואל:
המקדש בעד אחד - אין חוששין לקידושיו, ואפי' שניהם מודים.
...
אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: המקדש בעד אחד - אין חוששין לקידושיו, ואפילו שניהם מודים.
אמר רבה בר רב הונא: המקדש בעד אחד - בי דינא רבה אמרי: אין חוששין לקידושיו.
מאן בי דינא רבה? רב.
ואיכא דאמרי, אמר רבה בר רב הונא אמר רב: המקדש בעד אחד -
בי דינא רבה אמרי: אין חוששין לקידושיו.
מאן בי דינא רבה? רבי.
... מאי הוי עלה? רב כהנא אמר: אין חוששין לקידושיו,
רב פפא אמר: חוששין לקדושיו.
אמר ליה רב אשי לרב כהנא: מאי דעתיך? דילפת דבר דבר מממון,
אי מה להלן הודאת בעל דין כמאה עדים דמי, אף כאן הודאת בעל דין כמאה עדים דמי!
א"ל: התם לא קא חייב לאחריני, הכא קא חייב לאחריני.
1.
בסוגייתנו מובא דיון ארוך בשאלה של "המקדש בעד אחד" - חוששין לקידושין או לא חוששין. מכל האמוראים רק רב פפא הכריע "חוששין לקידושין". דעת רב פפא היא דעת יחיד.
2.
רמב"ם הלכות אישות פרק ד הלכה ו:
המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ד ואף על פי ששניהם מודין, קל וחומר למקדש בלא עדים,
המקדש בפסולי עדות של תורה אינה מקודשת, ה בפסולי עדות של דברי סופרים או בעדים שהן ספק פסולי תורה אם רצה לכנוס חוזר ומקדש בכשרים ואם לא רצה לכנוס צריכה ממנו גט מספק, ואפילו כפרה האשה והכחישה את העדים ואמרה לא קדשתני כופין אותה ליקח גט, וכן דין כל קידושי ספק אם רצה לכנוס חוזר ומקדש ודאי ואם לא רצה צריכה ממנו גט מספק.
הרמב"ם פוסק כפי שמשתמע מכל האמוראים מלבד רב פפא.
3.
הגהות מיימוניות הלכות אישות פרק ד הלכה ו:
מביא את רשימת החכמים שפוסקים ש"איו חוששין לקידושין":
[ד] אמר רב יהודה המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו עוד שם א"ר נחמן אמר שמואל וכן אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב וכן אמר רבה בר רב הונא וכו' בי דינא רבה אמרינן וכו' מאן בי דינא רבה רב עוד שם איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא אמר רב וכו' בי דינא רבה אמרי וכו' מאן בי דינא רבה רבי
3.1
ובסוף הסוגיא אמר מאי הוי עלה רב כהנא אמר אין חוששין רב פפא אמר חוששין וכן פר"ח כרב כהנא מדשקיל וטרי רב אשי התם למיקם אליבא דרב כהנא וכן ה"ג וכן רבינו שמחה בשם ר"ת וכן ראבי"ה.
מכך שרב אשי דן בדברי רב כהנא [שחולק על רב פפא ופוסק ש"אין חוששין"] משמע שהוא - רב אשי - פוסק כמותו.
4.
אבל רא"ם פסק דכרב פפא קי"ל וכתב ששמע גם מאדם גדול וכן בס"ה כתב שראוי להחמיר הואיל ולא נפסקה הלכה כמי אמנם מורי רבינו פסק בתשובה כדברי רבינו המחבר וטעמו הלא היא כתובה בסוף ספר זה בסימן ט"ז ע"כ:
הוא מביא מי שפוסק כרב פפא לחומרא, והוא מציין את הסיבה, ש"לא נפסקה הלכה כמי".
5.
לחם משנה הלכות אישות פרק ד הלכה ו:
[ו] המקדש בעד אחד וכו'. כתב ה"ה ז"ל מסקנא דגמרא בפרק האומר (דף ס"ה ב) ע"כ. ובמסקנא אמרו שם מאי הוי עלה רב כהנא אמר אין חוששין לקידושיו רב פפא אמר חוששין לקידושיו
וא"כ אין כאן מסקנא ברורה וחוששין
אבל מדבתר הכי מייתי גמרא מאי דא"ל רב אשי לרב כהנא ושקיל וטרי אליביה משמע דהוי מסקנא וכן לעיל שקלי וטרו לאותובי ולתרוצי למ"ד אין חוששין ש"מ דהכי הלכתא.
דבריו דומים לדברי ה"הגהות מיימוניות" לעיל בסעיפים 3-4.
6.
ביאור הגר"א אבן העזר סימן מב ס"ק ט:
ט) ויש מחמירים כו'. כר"פ וכבר כ' הרשב"א שיחידאה הוא הסמ"ג וכל הפוסקים חולקים עליו ולית דחש לה:
הגר"א פוסק שרב פפא הוא דעת יחיד ואין הלכה כמותו [ולא כמובא ברמ"א שיש מחמירים כרב פפא].
7.
וקשה לי מאד: כפי האמור לעיל בסעיף 2 רב פפא הוא דעת יחיד, ומדוע בכלל יש לחשוש שהלכה כמותו.
7.1
כמו כן, מדוע הפוסקים מכריעים שהלכה כרב כהנא [וככל שאר האמוראים] על פי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה" - שרב אשי דן בדברי רב כהנא.
8.
קושי נוסף: אחרי הבאת האמוראים הגמרא שואלת "מאי הוי עלה". ביטוי זה מובא בש"ס כשיש מחלוקת שלא הוכרעה, אבל בסוגייתנו הרי לא היה מי שחולק על האמוראים המוזכרים ומדוע רב פפא החמיר ורב אשי היה צריך להכריע כרב כהנא [בכך שדן בדבריו].
9.
ונראה לי להסביר: בסוגייתנו הובאו [צוטטו] דברי רב בכמה אופנים:
9.1
שיטת שמואל:
איתמר, אמר רב נחמן אמר שמואל:
המקדש בעד אחד - אין חוששין לקידושיו, ואפי' שניהם מודים.
...
9.2
אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: המקדש בעד אחד - אין חוששין לקידושיו, ואפילו שניהם מודים.
דברי רב מצוטטים באופן של "אמר רב... משמיה דרב".
9.3
דברי רב מובאים בלשון "בי דינא רבה":
אמר רבה בר רב הונא: המקדש בעד אחד - בי דינא רבה אמרי: אין חוששין לקידושיו.
מאן בי דינא רבה? רב.
ואיכא דאמרי, אמר רבה בר רב הונא אמר רב: המקדש בעד אחד -
בי דינא רבה אמרי: אין חוששין לקידושיו.
מאן בי דינא רבה? רבי.
...
"בי דינא רבה" - מופע יחידאי בש"ס. יתכן שהיה דיון בבית הדין לפני שהוכרע הדין. ויתכן אולי להיפך, שכוונת הביטוי היא שהיו דעות שונות בבית הדין ולא הוכרע הדין.
9.4
מכל הנ"ל משמע דווקא שהיה ספק מה אמר רב [האם הוא חולק על שמואל [לעיל בסעיף 9.1], וספק זה כנראה בא לידי ביטוי בכך שהאמוראים הביאו את דברי רב באופנים שונים! [וכאמור בסעיף 9.3]
10.
לאור כל הנ"ל, רב כהנא ורב פפא [שהיו כנראה בקבוצת "עורכי הגמרא"] נחלקו כיצד לפסוק, עד שבא רב אשי והכריע.
