סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

קשיא הילכתא אהילכתא   

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין נט ע"א-ע"ב

 

... לא בא אחר וקידשה, וחזרה בה, מהו?
ר' יוחנן אמר: חוזרת, אתי דיבור ומבטל דיבור;
ריש לקיש אמר: אינה חוזרת, לא אתי דיבור ומבטל דיבור.
איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש: ביטל, אם עד שלא תרם ביטל - אין תרומתו תרומה;
והא הכא דדיבור ודיבור הוא, וקאתי דיבור ומבטל דיבור!
שאני נתינת מעות ליד אשה, דכי מעשה דמו ולא אתי דיבור ומבטל מעשה.
איתיביה: השולח גט לאשתו, והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח,
ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא - הרי זה בטל;
והא נתינת גט ליד שליח דכי נתינת מעות ליד אשה דמי,
וקתני: הרי זה בטל!
התם נמי כל כמה דלא מטא גיטא לידה - דיבור ודיבור הוא,
אתי דיבור ומבטל דיבור. .. 

המשך הגמרא:

1.

רב זביד מתני להא שמעתתא אהא:

1.1

הביטוי מתני להא שמעתתא - מופע יחידאי בש"ס
אמנם יש ביטוי דומה "איכא דמתני לה אהא" - כ-30 מופעים
אולי כי מדובר אחר כך בהמשך הסוגיה שאפשר לפסוק כשתי האפשרויות.

2.

ניסוח שני של המחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש:

וכן היא שנתנה רשות לשלוחה לקדשה,
והלכה היא וקדשה את עצמה,
אם שלה קדמו - קידושיה קידושין,
ואם של שלוחה קדמו - אין קידושיה קידושין.
לא קדשה את עצמה, וחזרה בה, מהו?
רבי יוחנן אמר: חוזרת,
ור"ל אמר: אינה חוזרת.
ר' יוחנן אמר חוזרת,
אתי דיבור ומבטל דיבור;
ר"ל אמר אינה חוזרת, לא אתי דיבור ומבטל דיבור.
...
איתיביה רבי יוחנן לר"ל:
השולח גט לאשתו, והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח,
ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא - הרי זה בטל,

3.

תיובתא דר"ל! תיובתא.

ה"תיובתא" היא רק על הניסוח השני של המחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש.

3.1

תוספות הרא"ש מסכת קידושין דף נט עמוד ב:

תיובתא דר"ל תיובתא. תימה וכי ר"ל לא ידע משנה זו,
וי"ל שהיה מחלק שום חילוק בין גט לקידושין
ולא היה כדאי בעיני בעלי התלמוד לסדרן בתלמוד והעמידו דבריו בתיובתא
וכן יש לפרש בכל מקום שסותר דברי האמורא מתוך המשנה.

הוא מחדש דבר חשוב בעניין "עריכת הגמרא" [="בעלי התלמוד"], שאפילו כאשר הגמרא מסיימת קושיה ממשנה על דברי אמורא בנוסח של "תיובתא ד... תיובתא" אין זה אומר שלאמורא אין הסבר ליישב את הקושיה.

4.

והילכתא כוותיה דר"י ואפילו בקמייתא,
ואע"ג דאיכא למימר: שאני נתינת מעות ליד אשה דכמעשה דמי,
אפילו הכי אתי דיבור ומבטל דיבור.

לפי האמור לעיל ברור שה"והילכתא" מוסיף על ה"תיובתא..." שבסעיף 3. ה"והילכתא" מכריעה כרבי יוחנן אף לפי הניסוח השני של המחלוקת, למרות שלא היה "תיובתא" על ריש לקיש לפי הניסוח השני.

4.1

ואפשר לומר, שה"והלכתא" נצרכת מכיון שלריש לקיש בוודאי היתה תשובה על ה"תיובתא..." - לפי האמור לעיל בסעיף 3.1.

5.

קשיא הילכתא אהילכתא!
אמרת: הילכתא כרבי יוחנן,
וקיימא לן: הילכתא כרב נחמן!

בפשטות, הכלל שהלכה כרב נחמן בעניין זה - במסכת גיטין דף לב - נקבע - מבחית סדר הזמנים - לפני קביעת ההלכה - בסוגייתנו- כרבי יוחנן. ולכן הנוסח הוא "וקיימא לן".
נראה שהדיון הנ"ל נערך בימי הסבוראים ואף אחריהם, כי מקשים מ"והילכתא" על "והילכתא" [כנראה דור אחד מקשה על דור קדום יותר].

5.1

דאיבעיא להו: מהו שיחזור ויגרש בו?
רב נחמן אמר: חוזר ומגרש בו,
רב ששת אמר: אינו חוזר ומגרש בו,
וקיימא לן: הילכתא כותיה דרב נחמן!

אולי הביטוי "וקיימא לן" בא להדגיש שהכלל שהלכה כרב נחמן "חזק" יותר מהקביעה הנקודתית בסוגייתנו ש"והילכתא כרבי יוחנן".

6.

יישוב הסתירה:

נהי דבטליה מתורת שליח, מתורת גט לא בטליה.

7.

ראה מה שכתבנו על מסכת גיטין דף לב:

אינו מועיל,
אינו מתיר,
אינו מעזיב,
אינו משלח,
אינו מגרש,
חרס הוא,
כחרס הוא - לא אמר כלום.
איבעיא להו: הרי הוא חרס, מהו?
א"ל רבינא לרב אחא בריה דרבא, ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מאי שנא מהרי הוא הקדש, הרי הוא הפקר. חוזר ומגרש בו,
או אינו חוזר ומגרש בו?
רב נחמן אמר: חוזר ומגרש בו,
ורב ששת אמר: אינו חוזר ומגרש בו.
והלכתא כוותיה דרב נחמן.
איני? והא קי"ל הלכתא כוותיה דר' יוחנן, דאמר: חוזרת!

8.

כך נקבע במסכת קידושין דף נט עמוד ב "והלכתא כוותיה דרבי יוחנן".
ושם הסוגיה כולה קצת מקבילה לסוגייתנו.

9.

רא"ש מסכת גיטין פרק ד סימן ד:

ד איבעיא להו חוזר ומגרש בו או אינו חוזר ומגרש בו ר"נ אמר חוזר ומגרש בו ורב ששת אמר אינו חוזר ומגרש בו
והלכתא כוותיה דרב נחמן והא קיימא לן הלכתא כוותיה דרבי יוחנן דאמר חוזרת הכי השתא התם דבור ודבור הוא אתי דבור ומבטל דבור הכא נהי דבטליה לשליחותא דשליח גיטא גופיה לא בטיל
האי לישנא משמע דאפי' אם ביטל הגט בפירוש אין לו כח לבטלו מדקאמר גיטא גופיה לא בטיל
וכן מדקאמר התם דבור ודבור הוא משמע אבל כתיבת הגט לאשה חשיב מעשה ואין לו ביטול

10.

אבל בקידושין בריש האומר (מסכת קידושין דף נט ב) לא גריס התם כל אריכות לשון זה אלא כך כתוב בכל הספרים נהי דבטליה מתורת שליחות מתורת גט מי בטליה דמשמע דאם בטלו בפירוש הוי בטל

10.1

ויש להשוות פירוש שתי הגירסות דהכי קאמר מתורת גט מי בטליה כלומר אין לו כח לבטלו מתורת גט דכתיבת הגט לשמה חשיב מעשה מיהו אין לסמוך על זה לעשות הלכה למעשה אלא אזלינן ביה לחומרא:

משמע מדבריו שהסוגיה כולה היא סוגיה סבוראית. ה"והלכתא" כאן נקבע אחרי שנקבעה ה"והלכתא" במסכת קידושין - ראה גם אצל הרב זיני, "רבנן סבוראי", עמודים 126-127.

ראה גם, שם, עמודים 201-202



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר