הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אין אומרים לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
קידושין נה ע"ב
תהי בה ר' יוחנן, וכי אומרים לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה?
1.
דף על הדף קידושין דף נה עמוד ב:
בשו"ת משנה הלכות (ח"ב סי' ז) הקשה, הרי אמרו במסכת עירובין דף לב, ב), 'ניחא ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא, ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה, דהיינו שהחבר מעדיף לעבור על איסור קל, כדי שעם הארץ לא יעבור על איסור חמור.
לכאורה סותר לסוגייתנו.
2.
יישוב הסתירה:
המשך:
ותירץ, דשם בעירובין מדובר שהחכם יעשה איסור קל, ועל ידי זה ינצל העם הארץ מאיסור חמור, דבזה, כיון שכל ישראל ערבים זה לזה, נח לו לחבר לעבור על איסור קל, ועל ידי כן יפטר מחיוב הערבות,
אבל כאן מדובר באחד שמצא קרבן, דאין בזה דבר איסור, אלא שרוצה לתקן הבהמה, ויהיה לו מצוה מזה שתקן הבהמה לקרבן, וכיון דאין שום איסור אם לא יתקן הקרבן לשום אחד מישראל, לפיכך אין אומרים חטא בשביל שתזכה, ומדוקדק לפי זה לשון רש"י שכתב, 'וזה שבא לימלך ולחייב בדמיה נאמר לו עמוד וחטא לחללה מזיד בשביל שתזכה לתקן הקרבתה של בהמה זו', דדייק בלשונו לכתוב 'בשביל שתזכה לתקן הקרבתה', ובזה אין אומרים חטא בשביל שתזכה.
כלומר, בסוגייתנו מדובר שלאדם אין עבירה כלל אם לא ינקוט יוזמה ולא יטול את הבהמה וישאר במצב של "שב ואל תעשה", אבל אם ביוזמתו נטל את הבהמה - על כך הקשה רבי יוחנן.
3.
על העניין של היתר לעבור על איסור קל כדי להימנע מאיסור חמור ראה גם מה שציטטנו על מסכת עירובין דף לב:
4.
דף על הדף עירובין דף לב עמוד ב:
בגמ': במאי קמיפליג רבי סבר ניח"ל לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד ע"ה איסורא רבה.
כתב המשנה למלך פ"ג מה' תרומות הי"ג דחזינן מסוגיין דתרומה שלא מן המוקף נק' איסור קלילא, משום שזה איסור מדרבנן, וכמו דאפשר לדייק מדברי רש"י גיטין דף ל' ע"ב.
לעבור על איסור דרבנן כדי להימנע מלעבור על איסור דאורייתא.
4.1
ולשיטת התוס' (שם) דס"ל דהוה איסור מה"ת, יש ב' הסברים מ"ט נק' האיסור לתרום שלא מן המוקף איסור קל.
א'.
מ"ש בשו"ת נוב"י (מהדו"ת אבהע"ז סי' ל"ז) בשם שו"ת הרשב"א (ח"א סי' קכ"ז) דאף דהוה אסור מה"ת, אולם זה רק איסור עשה. משא"כ אכילת טבל דהוא איסור לאו ועונשו מיתה ביד"ש.
איסור "עשה" קל יותר מאיסור "לא תעשה".
4.2
ב'.
מ"ש בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' קצ"ב) דהתוס' ביבמות דף צג ע"ב ד"ה אלא ובגיטין דף לא ע"א ד"ה המניח כתבו דבער"ש ויו"ט מותר לתרום שלא מן המוקף, וא"כ מה"ט נק' איסור קל, דיש לפעמים דאיסור זה הותר מכללו והיינו בע"ש ויו"ט.
איסור שלפעמים "הותר מכללו" נקרא איסור קל.
4.3
ובשו"ת במהר"ם שיק (או"ח סי' קכ"ז) כתב דלמ"ד תרומה בזה"ז דרבנן, א"כ י"ל הטעם דהוה איסור קלילא, משום דבהפרשה שלא מן המוקף עובר האיסור רק פעם א', משא"כ איסור טבל כל רגע ורגע עובר כמה איסורים, ע"כ נק' איסור טבל חמור לגבי שלא מן המוקף.
איסור חד פעמי נחשב קל לעומת איסור בכל רגע ורגע.
5.
בגמ': במאי קמיפלגי רבי סבר ניח"ל וכו' ורשב"ג סבר ניח"ל לחבר דלעבד ע"ה איסורא רבה וכו'.
בגמ': רבי סבר ניח"ל לחבר דליעבד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד ע"ה איסורא רבה.
ובתוס' ד"ה ולא ליעבר האריכו לבאר הענין מתי אמרינן דמותר לעבור איסור קל כדי למנע מהשני מלעבר איסור חמור. ומתי אמרינן במס' שבת אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך.
הערה: האם יש הבדל בין "מותר לו לאדם..." ל"ניחא ליה לאדם..."?
6.
ובענין זה יש אריכות רבה מאד, עי' בב"י ובב"ח סי' ש"ו וסי' שכ"ח ובט"ז ומג"א שם ונלקט כאן כמה ענינים ממה שנמצא בספרי הפוסקים,
א)
במג"א סי' פ"ה סק"ד מביא בשם ס' חסידים דמותר להרהר בד"ת בביהכ"ס כדי להנצל מהרהורים אסורים. (אולם שם משמע דהטעם הוי, דהו"ל כמו לפסוק הוראה לאפרושי מאיסורא דשרי בביהכ"ס).
מותר לפסוק הלכה בבית כנסת כדי להפריש מאיסורים.
6.1
ב)
בשו"ת גינת ורדים (חלק י"ד כלל ה' סי' י"א) דניח"ל לאינש לעבור עבירה זוטא רק כדי להציל חבירו מן האיסור, אבל כדי להציל חבירו מהפסד ממון, לא רק שלא יחטא כדי להציל חבירך מהפסד ממון, דהרי גם האדם עצמו אסור לו לחטא כדי להציל א"ע מאיסור ממון, אלא גם לא אמרינן לאדם עזוב מדת חסידותך כדי שלא יגיע לחבירך הפסד ממון.
אין לעבור איסור כדי להציל ממון [שלו או של חברו].
6.2
ג)
בשו"ת חוות יאיר (סי' קמ"א) ובשו"ת רבי עזריאל (ח"א יו"ד סי' רנ"ב) דנו האם יש להעניש בעל עבירה כשיש לחשש שמא עי"ז יצא לתרבות רעה, דכיון דהוה למיגדר מילתא, והעבירה כבר נעשה, א"כ ל"ש לומר דנעבד איסורא זוטא ולא להעניש על העבירה, כדי שלא יצא לתרבות רעה ויעבור עבירות חמורות.
אלא בכה"ג אמרינן אין אומרים לו חטא (ואל תמחה ותעניש) כדי שיזכה חבירך ולא יצא לתרבות רעה.
ד) בשו"ת יהודה יעלה (ח"א יו"ד סי' קט"ו) פסק דהיכא דמו"צ התיר איסור דרבנן ואין מוכן לשמוע דעת החולקים עליו וסוברים שטעה, עדיף לשתק ולא לומר כלום, דהרי המחלוקת יגרום לחילול ה' ובזיון כבוד התורה דזה דאורייתא, כ
מ"ש את ה"א תירא לרבות ת"ח. והמו"ץ רק התיר איסור דרבנן.
א"כ כשם שמותר לעבור איסור קל כדי להציל את חבירו מאיסור חמור. כ"ש שיש להקפיד לא לעבור על איסור חמור כדי להציל את חבירו מאיסור קל.
בודאי שאין לעבור על איסור חמור כדי להציל את חבירו מאיסור קל.
6.3
וכן לגבי מצוות:
ה)
פסק החזו"א (מובא בשו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' כ"ה מתוך ספר פאר הדור ח"ב עמ' קנ"ח) דעדיף לבנות מקוה טהרה מאשר ביהכ"נ, מכח דין זה דניחא למיעבד איסור קל וכו', וה"ה נמי ביהכ"נ הוה מצוה קלה לגבי מקוה טהרה דהוה מצוה רבה.
יש להעדיף מצוה "רבה" על פני מצוה "קלה".
ו)
הגר"ע יוסף שליט"א (שו"ת יביע אומר ח"ו יו"ד סי' ג') התיר לשחוט עוף שמצד עיקר הדין לא הוה טריפה אלא נהגו להחמיר ולהטריף, מחשש שאם לא ישחטו יאכל הבעלים אותו כנבילה דהוה איסור ודאי.
7.
כללי:
ז)
בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סי' קמ"ג) כתב מותר לאדם לעבור על אמירה לעכו"ם בשבת דהוה איסור שבות, מאשר עי"ז יעבור האדם על איסור לפני עור דהוה איסור תורה.
ח)
שם, (או"ח סי' קמ"ו) התיר לרב צבאי לקחת לעצמו משרת חייל ישראל דעי"ז יצילו מלעבור על מצוות התורה ואיסורים, אף דלפעמים עי"ז יצטרך להכריחו לחייבו לחלל שבת, ואף על גב דעובר הרב על לפני עור וכו', אפ"ה ניח"ל שיעבור מצוה א' כדי שעי"ז יציל את החייל מעבור הרבה איסורים ויסייע לו ג"כ לקיים מצוות.
ט)
שם, יו"ד סי' נ"ו התיר לרב מסדר קידושין לחילוניים שאין נזהרין להתנהג בקדושה ואין בזה משום מסייע לעבור עבירה,
דעי"ז יינצל עכ"פ משאר איסורין דהרי יכולים להנשא בקידושין פסולין או בלא קידושין כלל.
ואין זה אפי' בגדר מה שאחז"ל אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך דאין כאן שום חטא אלא אדרבה מסייע שלא יהיה איסור גדול עוד יותר.
8.
חשוב: מותר להשיא כהן וגרושה כדי למנוע ממזרות:
והוסיף הגאון הנ"ל (שם) להתיר לסייע לגרושה להנשא לכהן כשהמחיר לזה הוא שעי"ז לא יהי' בנישואין האלו איסור אשת - איש, דכיון דהוא רק מסייע לעבור האיסור הקל ועי"ז הוא מציל עכ"פ מאיסור חמור ומלהרבות ממזרים בישראל הר"ז היתר גמור.
9.
ועוד בענייני נישואין:
בגמ': ניחא לי לחבר למיעבד איסורא זוטא ולא ליעבד ע"ה איסורא רבה.
הגאון ר' יוסף ידיד (בשו"ת ימי יוסף ח"א אה"ע סי' א') נשאל בענין הקראים אי מותר לבוא להם בקהל לישא בת ישראל, והשיב דכיון דהוא ספק על הקידושין שלהם, והוי ספק ממזר דאסור רק מדרבנן, ויש הרבה פוסקים הסוברים דאפילו ספק ממזר אין כאן, א"כ הו"ל ספיקא דרבנן לקולא, ואם ירצה איזה מורה הוראה להחמיר, חומרא דאתי לידי קולא הוא, שנועל דלת בפני בעלי תשובה, שהרי אלו הקראים דינם כישראל שהמיר, שאע"פ שחטא ישראל הוא, ומוטב לדחות איסור זה הקל לדעת האוסרים מדרבנן משום ספק ממזר, מפני כמה וכמה איסורים חמורים שעושים הקראים בכפירתם בתושבע"פ, ומהם אכילה ביוהכ"פ וחמץ בפסח ובעילת נדה וכו', ומוטב שנקבלם ולהשותם לישא אשה בת ישראל אחר קבלת דברי חברות, ולא יהיו עוברים על גופי תורה באיסורי כריתות, ואומרים לחבר חטא חטא קל בשביל שיזכה חבריך וינצל מאיסורים חמורים, דניח"ל לחבר למיעבד איסורא זוטא ולא ליעבד ע"ה איסורא רבה כמ"ש בעירובין ל"ב,
והרי בנ"ד בני הקראים האלה לא פשעו כלל, רק אבותיהם פשעו ואינם, וכיון שבאים עתה לחסות תחת כנפי השכינה, מצוה לקרבם שלא יטמעו בחטאם כל ימי חייהם.
וכיו"ב התיר מהר"י מינץ לישא אשה מזנה אף על פי שהיא מינקת חבירו וכמ"ש בגיטין בההא אמהתא דהוי עבדי בה אינשי איסורא ואמר רבינא שאע"פ שהמשחרר עבדו עובר בעשה בכה"ג שרי להציל רבים מעון, וה"נ הכא, ואע"כ שהרמ"א פסק לאסור הקראים (בסס"ד), אנו לא קבלנו הוראות הרמ"א,
ואני מעיד שבעיר מולדתי ארם צובה (חלב) באו כמה מעשים לפני רבני העיר ופסקו כמה פעמים להיפך מדברי הרמ"א,
וה"נ בנ"ד כיון דהרבה פוסקים מתירים ולא יצא הדבר מכלל ספק הדרינן לכללא דספד"ר לקולא, אך לבסוף אחר החיתום חזר מזה, וכותב כשם שקבלתי שכר על הדרישה וכו' עכ"ד.
וראה בספרי על הקבא דקשייתא (כרך ג' עמ' שיט - שכד) כמה הערות חדשות בקושיא זו, ע"ש היטב.
נראה לי שהנ"ל קשור מאד ליחס שיש לתת לחילוניים בימינו / יחס לחילוניים
10.
בקשר לחולה בשבת:
אנציקלופדיה תלמודית כרך יג, [חולה] טור רנה
לא העתקתי ההערות:
ח. הקל הקל. חולה שיש בו סכנה שצריכים להאכילו, ואין לנו דברים מותרים כדי צרכו, ויש לפנינו מיני איסורים, מאכילים אותו הקל הקל תחילה308. ואין מחזרים על דבר המותר, אלא ממהרים בנמצא,
ואם אין הקל מספיק מאכילים אותו החמור309,
אבל אם אין זמנו של החולה בהול צריך לחזר אחר היתר310.
ויש שכתבו שזה שמאכילים אותו הקל תחילה, אינו אלא מדרבנן,
אבל מן התורה אין צריך לדקדק כלל בהקל הקל311.
ועוד שם בהרחבה.
