סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כיבוד אב משל אב

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין לב ע"א

 

איבעיא להו:
משל מי? 
רב יהודה אמר: משל בן, 
רב נתן בר אושעיא אמר: משל אב. 
אורו ליה רבנן לרב ירמיה, ואמרי לה לבריה דרב ירמיה, כמ"ד משל אב.  

1.

הביטוי "אורו ליה" - 2 מופעים בש"ס, ותמיד בצורה של "אורו לי רבנן לרב ירמיה ואמרי לה לבריה דרב ירמיה".

2.

רמב"ם הלכות ממרים פרק ו הלכה ג:

אי זהו מורא ואי זהו כבוד, מורא לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו, ולא יקרא לו בשמו לא בחייו ולא במותו, אלא אומר אבא מרי, היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים משנה את שמם, יראה לי שאין נזהר בכך אלא בשם שהוא פלא שאין הכל דשין בו, אבל השמות שקוראים בהן את העם כגון אברהם יצחק ויעקב משה וכיוצא בהן בכל לשון ובכל זמן קורא בהן לאחרים שלא בפניו ואין בכך כלום, אי זהו כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה משל האב, ואם אין ממון לאב ויש ממון לבן כופין אותו ד וזן אביו ואמו כפי מה שהוא יכול, ומוציא ומכניס ומשמשו בשאר הדברים שהשמשים משמשים בהן את הרב, ועומד מפניו כדרך ה שהוא עומד מפני רבו.

הרמב"ם פוסק שכיבוד אב - ההוצאות - הוא משל אב.

3.

כסף משנה הלכות ממרים פרק ו הלכה ג;

איזהו כבוד מאכיל וכו'. ברייתא שם כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה ומכניס ומוציא איבעיא להו משל מי כלומר ומאכיל ומשקה משלו או משל אביו רב יהודה אמר משל בן
רב נתן בר אושעיא אמר משל אב אורו ליה רבנן לרב ירמיה וכו'
כמ"ד משל אב ופסק רבינו כאותה הוראה
חדא דרבים נינהו

הוא מסביר שהרמב"ם פוסק לפי הכלל של "יחיד ורבים הלכה כרבים". "רבנן" ורב נתן בר אושעיא הם רבים נגד יחיד - רב יהודה.

3.1

ועוד דהלכה למעשה היא

נימוק נוסף להכרעת הרמב"ם, ש"רבנן" הכריעו הלכה למעשה ולא הביעו רק דעה כללית.

3.2

משמע מדבריו שגם אם לא היה מדובר ברבים - "רבנן" - אלא ביחיד שנהג כך למעשה גם היתה הלכה כמותו נגד יחיד אחר [וגם נגד רבים?].

3.3

הביטוי "הלכה למעשה" בסוגייתנו הכוונה שכך הורה לבצע ולא רק שכך נהג בעצמו בפועל.

וכן פסקו הרי"ף והתוספות:

4.

תוספות מסכת קידושין דף לב עמוד א:

אורו ליה רבנן לרבי ירמיה כמ"ד משל אב - משמע שכך הלכה וכן פסק בשאלתות דרב אחאי בפרשת וישמע (סוף סימן נז)...

תוס' לא מסביר כלל מניין משמע שכך הלכה.

4.1

אולי תוס' מתכוון לאחד מהסברי ה"כסף משנה" - לעיל סעיפים 3-3.1.

4.2

ואולי תוס' מתכוון לומר, שכך עורך הגמרא מסיים את הסוגיה - ומשמע מכך שכך הוא פוסק.

4.3

ויתכן לומר שסיום הסוגיה הוא בהמשך, כשהגמרא מקשה ומיישבת בעיקר על השיטה שסוברת "משל אב".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר