סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

קידושין ל ע"ב

 

מובא בתלמוד הבבלי (קידושין ל, ב):

"ת"ר נאמר: כבד את אביך ואת אמך, ונאמר: כבד את ה' מהונך, השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום; נאמר: איש אמו ואביו תיראו, ונאמר: את ה' א-להיך תירא ואותו תעבוד"

לעומת זאת לדעת הירושלמי (קידושין א ז) כבוד אב ואם עדיף על כבוד המקום.

"תני ר' שמעון בן יוחי גדול הוא כיבוד אב ואם שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו נאמר כאן [שמות כ יב] כבד את אביך ואת אמך ונאמר להלן [משלי ג ט] כבד את י"י מהונך במה את מכבדו מהונך מפריש לקט שכחה ופיאה מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני וחלה ועושה סוכה ולולב שופר ותפילין וציצית מאכיל את הרעיבים ומשקה את הצמיאים אם יש לך את חייב בכל אילו ואם אין לך אין את חייב באחת מהן אבל כשהוא בא אצל כיבוד אב ואם בין שיש לך בין שאין לך כבד את אביך ואת אמך אפילו את מסבב על הפתחים".

ראשית צריך להסביר את הדברים. מה פירוש שכבוד אב ואם יותר גדול מכבוד המקום, במיוחד שאנו רואים שלדעת הירושלמי גם צדקה לעניים (מצוות של בין אדם לחברו נכללות בכבוד המקום. התלמוד הירושלמי (בהמשך) מגדיר את מצוות כיבוד הורים קודם כל כפירעון חוב (א"ר אבון ומה אם דבר שהוא פריעת חוב כתיב בו למען ייטב לך ולמען יאריכון ימיך דבר שיש בו חסרון כיס וסיכון נפשות לא כ"ש). הקב"ה בתורתו לפי דעת הירושלמי דורש מאתנו קודם כל לפרוע את חובנו להורים.

היכן תהיה הנפקא מינה של הדברים: התלמוד הבבלי (קידושין ל, א) דן בשאלה האם הכסף שאדם משתמש בו לצורך כיבוד הוריו הוא מהכסף של הבן או מהכסף של האב.

"משל מי? רב יהודה אמר: משל בן, רב נתן בר אושעיא אמר: משל אב. אורו ליה רבנן לרב ירמיה, ואמרי לה לבריה דרב ירמיה, כמ"ד משל אב. מיתיבי נאמר: כבד את אביך ואת אמך, ונאמר: כבד את ה' מהונך, מה להלן בחסרון כיס, אף כאן בחסרון כיס; ואי אמרת משל אב, מאי נפקא ליה מיניה? לביטול מלאכה. ת"ש: ב' אחים, שני שותפין, האב ובנו, הרב ותלמידו - פודין זה לזה מעשר שני, ומאכילין זה לזה מעשר עני; ואי אמרת משל בן, נמצא זה פורע חובו משל עניים! לא צריכא - להעדפה. אי הכי, היינו דקתני עלה, אמר רבי יהודה: תבא מאירה למי שמאכיל את אביו מעשר עני; ואי להעדפה, מאי נפקא מינה? אפילו הכי זילא ביה מילתא. ת"ש, שאלו את ר"א: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו, ואינו מכלימו; ואי אמרת משל אב, מאי נפקא לי' מיניה? בראוי ליורשו; וכי הא דרבה בר רב הונא, דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה, אמר: איזול איחזי אי רתח אי לא רתח. ודלמא רתח, וקעבר אלפני עור לא תתן מכשול! דמחיל ליה ליקריה. והא קעבר משום בל תשחית! דעבד ליה בפומבייני. ודילמא משום הכי לא רתח! דעבד ליה בשעת ריתחיה".

מסקנת הגמרא היא שהבן אינו צריך להוציא כספים כדי לכבד את אביו וכיבוד הורים הוא מהכסף של ההורה. ואם אין לאב כסף הבן פטור מלהוציא כסף על כיבוד הורים.

התלמוד הירושלמי במאמר שהביאנו לעיל חולק על קביעה זו. אמנם לא ברור במקרה שיש לאב האם הבן צריך להוציא מכספו, אולם במקרה שאין לאב כסף, הרי שהבן חייב להוציא מכספו כדי לפרנס את אביו. ואם אין לבן כסף, הרי הוא חייב לחזר על הפתחים כדי לפרנס את אביו. בהמשך הסוגיה עוד מעצים התלמוד הירושלמי את העניין בהביאו מעשה רב שכופים על הבן לפרנס את אביו. והסוגיה מסתיימת שדין זה של כפיית האב לפרנס את אביו הוא אחד הדינים הכי ברורים שבתורה.

"ר' יונתן ור' ינאי הוו יתבון אתא חד בר נש ונשק ריגלוי דרבי יונתן א"ל ר' ינאי מה טיבו הוא שלים לך מן ימוי א"ל חד זמן אתא קיבל לי על בריה דיזנוניה אמרית ליה איזיל צעק בי כנישתא עלוי ובזיתיה א"ל ולמה לא כיפתיה א"ל וכופין ליה א"ל ועדיין את לזו חזר ביה רבי יונתן וקבעה שמועה מן שמיה אתא רבי יעקב בר אחא רבי שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן שכופין את הבן לזון את האב. אמר ר' יוסי בי ר' בון: הלואי הוון כל שמועתה ברירין לי כהדא שכופין את הבן לזון את האב".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר