עקיבא בן יוסף / הרב הלל לוין
קידושין דף כו עמוד א
מתוך: 'שחרית' העתון הדיגיטאלי היומי של הציבור החרדי
בסוגיא הובא המעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה, אמר להם רבן גמליאל לזקנים עישור שאני עתיד למוד נתון לו ליהושע ומקומו מושכר לו, ועישור אחר שאני עתיד למוד נתון לו לעקיבא בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו.
שאלה מעניינת ולא שיגרתית הקשה אחד מגאוני התורה, מדוע כשדיברו על עקיבא הזכירו אף את שם אביו יוסף, והרי אם סיפר שנתן זאת לעקיבא, די היה בכך להזכירו בשל גדלותו, ואין צורך להזכיר את שם אביו, ואם חפצו להזכיר מי הוא ולכן הזכירו גם שם אביו, מדוע לא הוזכר הדבר אף אצל יהושע, שהוזכר באותו מעשה, ושם לא הוזכר שם אביו.
ביאור מופלא אמר לימים הגר"ש קליבנסקי זצ"ל, שידועים דברי הגמ' בע"ה [ה] על עוצם התורה של רבי עקיבא שתורתו היתה בתכלית העמל ללא הפוגה, והיה ניתן להתפלא במעט איך הוא עסק כאן בחסדו צדקה, דבר היכול להעשות ע"י אחרים, והוא יכל להישאר בעמל התורה שכה הרבה בה.
אלא שידוע שאביו היה מרבה בצדקה וחסד, והוא זה שלימדו לעשות כן, ולכן הזכירו דוקא אצלו את שם אביו, לספר ולהורות שהסיבה שהתעסק' הצדקה וחסד היא משום שלמד זאת מאביו שחינכו בכך, ומפאת זאת עסק בצדקה כמסורת אביו.
זוהי הסיבה שהוזכר שם האב רק אצלו ולא אצל יהושע שלא היה ענין בכך להורות דבר מה.
