הקרוב קרוב קודם / הרב הלל לוין

קידושין דף כא עמוד א

מתוך: 'שחרית' העתון הדיגיטאלי היומי של הציבור החרדי

בסוגיא מתבאר שהוטצרכו לכתוב מקרא לחדש בגדרי הירושה שקרוב קרוב קודם. והיינו שמי שהוא בדרגת קירבה גדולה יותר מאחרים הוא קודם לו בירושה.

והנה בפרשת בחוקותי נאמר [ויקרא כו, מב] 'וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור וגו'', ופירש רש"י: 'למה נמנו אחורנית, כלומר, כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי'. הרי שכתבו את סדר הזכויות לפי הגדול יותר לבסוף, אך בקירבת השנים אכן יעקב הוא הקרוב אילנו יותר.

אמנם עדיין צריך להבין, למה באמת התחילה התורה מיעקב ולא מאברהם, והרי אברהם היה בחיר וראשון האבות, ואם נאמר שזכותו של אברהם גדולה והיא בודאי שתציל, מה שאין כן זכותו של יצחק ויעקב, הרי זה אינו, כיון נאמר בפירוש בישעיה [כט, כב] 'יעקב אשר פדה את אברהם', ודרשו במדרש [בראשית רבה סג, ב] על פסוק זה, 'לא ניצול אברהם מכבשן האש אלא בזכות יעקב', הרי שזכותו של יעקב גודלה משל אבותיו.

ולכן התוספת ברכה ביאר דבר מופלא בכך, שכוונת הזכירה של האבות היא בכדי לגאול את ישראל, ובגאולת ישראל מעכו"ם אמרו בגמרא כאן ש'הקרוב קרוב קודם', ולכן כיון שיעקב קרוב למשפחת ישראל יותר מיצחק ואברהם, שהוא כבר בן ונכד של אבות האומה הישראלית, ואילו אבותיו אינפ בקירבה כזאת כמותו, לפיכך פונים אליו בראשונה בענין זה.