סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


ויוציא ולא יחזיר עולמית

נדה יב ע"ב


"ת"ר, אשה שאין לה וסת - אסורה לשַׁמֵשׁ, ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות, ויוציא ולא מחזיר עולמית... פשיטא! לא צריכא - דהדרה ואתקנה, מהו דתימא ליהדרה, קמ"ל - דזימנין דאזלא ומנסבא ומתקנא, ואמר: אילו הייתי יודע שכך היה - אפילו הייתם נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרין".

כתב הר"ן על הרי"ף במסכת שבועות דף ב ע"א:
"ותמהני הכא היכי מצי לקלקלה, דכיון דמדינא אמרינן יוציא הא לא מצי אמר לה אילו הייתי יודע שכן לא הייתי מגרשך שהרי מחוייב הוא לגרשה! וניחא לי דמאי דאמרינן יוציא לא שיכפוהו ב"ד בכך, אלא שכיון שאינו יכול לשמש עמה מוטל עליו להוציא, הלכך מצי לקלקולה ולומר אילו הייתי יודע שתהא לה תקנה הייתי שוהה מלגרש ומחזר שתהא מתוקנת".
(ובחלקת מחוקק סימן קיז ס"ק ג תירץ באופן נוסף).

וקשה על דברי הר"ן, הרי במסכת כתובות דף עז ע"א אמרו שאם נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה כופין אותו בשוטים, ואין די במילים כי: (משלי כט, יט) בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד. ואם כך אמרו בחשש שמא לא ישא אשה נוספת לקיים מצוות עשה של פריה ורביה, משום איסור לאו של נדה שהוא בכרת על אחת כמה וכמה!
ואין לומר שברואה מחמת תשמיש יש רק איסור וסתות דרבנן. שכן דל מהכא איסור וסתות, אחר כמה פעמים נקבעה חזקה דאורייתא שהיא טמאה בכל פעם שבא עליה. ולכן בהכרח איסור וסתות דרבנן הוא בעונת הוסת כשאין ידוע הרגע המדויק. וגם אילו היה רק דרבנן, הרי כופין על חלוצה לכהן ועל כל איסורי דרבנן.
ועוד קשה על קושייתו, מה בכך שמחוייב הוא לגרשה, עדין יכול לומר שלא גירשה אלא על דעת שאין לה רפואה. ואין אלו רק "דברים שבלב, ודברים שבלב אינם דברים" כבמסכת קידושין דף מט ע"ב, שאין אומרים כן אלא כאשר "בעידנא דזבין לא אמר ולא מידי" (שם), ואילו כשגלוי לכל שנצטוה לגרש משום רואה מחמת תשמיש דינו כמעשה שם בדף נ ע"א: "ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל, סליק ולא איתדר ליה; אמר רבא: כל דסליק אדעתא למידר הוא, והא לא איתדר ליה"!

אלא שאדרבה, כופין אותו עד שיאמר רוצה אני – לגרש על דעת בית דין, שהיא – על דעת שלא יחזירנה עולמית אפילו אם תחזור ותתוקן, וכיון שכך כבר לא יוכל לטעון שלא גירש אלא על דעת שאין לה רפואה. שכל האומר על דעת בית דין "רוצה אני", ודאי ניחא ליה, "דמצוה לשמוע דברי חכמים" (מסכת בבא בתרא דף מח ע"א, ראה עוד שם).



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר