אישות לקטן / הרב הלל לוין
קידושין דף יט עמוד א
מתוך: 'שחרית' העתון הדיגיטאלי היומי של הציבור החרדי
בגמרא דנו אם שייכת אישות לקטן.
בשו"ת מהרי"ק [שורש ל"ב] יצא לחדש בשם רבינו יצחק בר ברזילי, שקטן שקידש לו אביו אשה, הרי היא מקודשת, כיון שזכין לאדם שלא בפניו, וגם מצינו שזכין לקטן, ולכך יכול אביו לקדש אשה בשבילו.
אמנם הנודע ביהודה [מהדו"ק סי' סב] תמה על כך, שאם כך מדוע נאמר כאן בסוגיא שאין אישות לקטן, הרי מצאנו אישות לקטן, באופן שקידש לו אביו אשה בשבילו שמועיל הדבר מכח היות זכות בעבורו.
והוכיח ליישב, שהרי הראשונים נסתפקו אם יש לקטן זכיה מן התורה או מדרבנן, וצריך לומר בהכרח שהר"י בר ברזילי שחידש כי מועילה האישות עבור קטן, סבר שאין לקטן זכיה רק מדרבנן, ואם כן אביו שמקדש לו אשה בעבורו, אינה מקודשת לו רק מדרבנן, ולכן אמרה הגמרא שלא מצינו - מן התורה - אישות לקטן.
עוד חידש הנודע ביהודה, על פי המתבאר מדברי התוספות בכתובות, שגר קטן שזכין לו מן התורה ובית דין מגיירין אותו מדאורייתא, מכל מקום כשגדל ואינו חפץ ביהדותו יכול למחות, ומתבטלת זכותו למפרע. ואם כך גם כאן לר"י בר ברזילי אף שקידושי אביו מועילים עבור בנו מכח זכות, אבל בהיות שאם יגדיל יוכל למחות ולבטל זכות הקידושין למפרע, לכן נקרא שאין אישות לקטן, ולא ניתן להמית בבית דין אשת קטן, כיון שיכול למחות ולחזור בו מכך, יש לחשוש שמא כשיגדיל ימחה למפרע על הקידושין ויתבטלו הקידושין למפרע, ואם כך כשהתרו בו בשעה שבאו על אשתו, נחשבה התראת ספק, שמא ימחה הקטן לכשיגדיל.
אך הכלי חמדה [נשא] דחה זאת, שאפ אם נאמר שבגר קטן שהגדיל יכול למחות, כאן בקטן אינו יכול למחות כשיגדיל, שהרי אם באמת היה מתחילה חוב עבורו, הרי היה יכול לגרשה מיד, ומכך שאינו מגרשה, הרי ראיה היא שאשה זו זכות היא לו, ואינו יכול לחזור בו.
