סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב הונא ורב חסדא - כמי הלכה?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין טז ע"א

 

ובשטר. מנלן?
אמר עולא, אמר קרא: +שמות כא+ אם אחרת יקח לו, הקישה הכתוב לאחרת,
מה אחרת מקניא בשטר, אף אמה העבריה מקניא בשטר.
הניחא למ"ד שטר אמה העבריה אדון כותבו,
אלא למ"ד אב כותבו, מאי איכא למימר?
דאיתמר:
שטר אמה העבריה מי כותבו?
רב הונא אמר: אדון כותבו,
רב חסדא אמר: אב כותבו;
הניחא לרב הונא, אלא לרב חסדא מאי איכא למימר?
אמר רב אחא בר יעקב, אמר קרא: +שמות כא+ לא תצא כצאת העבדים, אבל נקנית היא כקנין עבדים, ומאי ניהו? שטר...

1.
רמב"ם הלכות עבדים פרק ד הלכה ג:

אמה העבריה נקנית בכסף או בשוה כסף ובשטר ואינה נקנית בפרוטה מפני שצריך לקנותה בדמים שראויין לגרעון כדי שתגרע פדיונה ותצא, כיצד בשטר כותב על הנייר או על החרס בתי מכורה לך בתי קנויה לך ונותן ביד האדון, ושטר אמה העבריה האב כותבו.

2.
הרמב"ם פוסק כרב חסדא ולא כרב הונא.

3.
כתר המלך הלכות עבדים פרק ד:

והנה מה שמסיק רבינו והאב כותבו כרב חסדא נגד רב הונא ובס' פני משה על הירושלמי דקדושין שם פ"א עמד על זה
מ"ט פוסק רבינו כרב חסדא נגד רב הונא שהיה רבו

מקשים: הרי יש לפסוק כרב הונא שהיה רבו של רב חסדא, ואין הלכה כתלמיד נגד רבו.

3.1
סדר תנאים ואמוראים חלק ב:

לה. כל רב ורב חנינא הלכה כרב, רב ורב הונא הלכה כרב, רב הונא ורב חסדא הלכה כרב הונא, רב הונא ורב נחמן הלכה כרב הונא באיסורי וכרב נחמן בדיני, רב נחמן ורב ששת הלכה כרב נחמן בדיני וכרב ששת באיסוריי.

3.2
וכן: הליכות עולם שער חמישי פרק ב:

רב הונא ורב חסדא הלכה כרב הונא דרבו דרב חסדא הוה.

4.

ומה שמתרץ הפני משה משום דהגמ' מסיק שם שכן מוציאה בבת ישראל ולא קאמר שכן מכניס משום דזה אליבא דרב חסדא אתמר ולדידיה שטר קדושין לא דמי לשטר אמה
ומדשקל וטרי אליבא דר"ח הלכה כמותו ע"כ,

ה"פני משה" מיישב, שבכך שסוגייתנו מרחיבה בהסבר דעת רב חסדא משמע שכך הגמרא פוסקת. הוא מסתמך על כלל שקובע "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה" [=מכך שהגמרא דנה בדעתו - הלכה כמותו].


5.
והוא מקשה על ה"פני משה":

ולא הבנתי תירוץ זה דהא התם כל הסוגיא קאי לבאר דברי ר"ח וא"כ שפיר אמר הגמ' שכן מוציאה ואין ראיה מזה לדידן דהלכה כר"ח.

נראה לי שאולי הוא חולק על הכלל שהבאנו לעיל בסעיף 4.

6.

אך פשוט י"ל דהנה שם אומר סתמא דירושלמי דכותב אני פלוני מכרתי בתי לפלוני וזהו על כרחך כדברי רב חסדא דאב כותבו
דלר"ה דס"ל דאדון כותבו א"כ צריך לכתוב אני קניתי מפלוני וכיון דכותב מכרתי ש"מ דאב כותבו ס"ל כר"ח
ולהכי פוסק רבינו כותיה דסתמא דירושלמי נגד ר"ה ומסייע לר"ח ודוק:

בגמרא ירושלמי משמע במפורש כרב חסדא, והרמב"ם פוסק כ"סתם ירושלמי". כלומר, הרמב"ם מכריע כ"סתם ירושלמי" גם נגד כלל הכרעתי בבבלי.

6.1
הערה: המושג "סתם ירושלמי" לא דומה למושג "סתם משנה" וגם לא למושג "סתמא דגמרא". כוונתו היא כנראה להלכה שמובאת בגמרא ללא מחלוקת.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר