הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביטויים ייחודיים בסוגיה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין יב ע"א-ע"ב

1.

בגמרא:

אמר ליה אביי לרב דימי: נימא את ורבין בפלוגתא דהני תנאי קא מיפלגיתו;

"נימא/לימא את ו..." -ביטוי יחידאי בש"ס
אפשר היה לומר "לימא כתנאי", אלא שהוא מתאים ללשון של ה"סתמא דגמרא", ואילו כאן מדובר בדו שיח של אמוראים.

2.
בגמרא:

א"ל: בין דידי ובין רבין אליבא דת"ק,

"בין דידי ובין..." - מופע יחידאי בש"ס. חכם מסביר את דברי חברו החכם

3.
בגמרא:

ולאו משום דסבירא להו דשמואל,
אלא משום דסבירא להו כאביי ורבא.

הביטוי: ולאו משום דסבירא ...אלא משום דסבירא להו..."- מופע יחידאי בש"ס .
מי אמר לשון זה?

4.
בגמרא:

פריך רב אחאי: אטו כולהו נשי דינא גמירי?
ה"נ סברה, אי שדינא להו ומיתברי מיתחייבנא באחריותייהו.

לגבי הביטוי "פריך רב אחאי" יש כמה ביאורים בפרשנים, ונציין רק עניין אחד:

של"ה - כללי התלמוד (ט) כלל אלף:

וכן (הוא) [כלשון הזה] ענין ופריך ומגדף הנמצא בהרבה מקומות,

הערה: הוא לא מביא את "פריך רב אחאי" בסוגייתנו

כגון פריך רב אחאי בפרק החולץ (יבמות דף מו א),
ומגדף רבי אבהו בפרק אין מעמידין (עבודה זרה לה א),
ומפני שינוי וזרות הלשון שלא נמצא כן בחבור[יהם של] האמוראים רבינא ורב אשי, יש מי שאומר (ספר הכריתות, בהקדמה לחלק ימות עולם) דהנך רבנן רב אחאי ורב אבהו לאו אמוראי נינהו, אלא מרבנן סבוראי הם שהוסיפו קצת תוספות בתלמוד, כגון בריש קדושין דף ב א) שכל הגמרא עד כסף מנלן מדברים שהוסיפו הוא.

לפי דבריו אולי ניתן לחדש [ולא ראיתי מי שעמד על כך] שגם כל ביטוי בש"ס שהוא "ביטוי יחידאי" שובץ בש"ס על ידי הסבוראים. 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)