סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

טעם יותר נוח ומתקבל

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין י ע"א

 

תא שמע, וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין: שמעתי עליך, שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה.
שלח לו: ואתה אי אתה אומר כן?
מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה, לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע? ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה - כספה מאכילתה בתרומה, זו שביאתה מאכילתה בתרומה - אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה!
אבל מה אעשה, שהרי אמרו חכמים: אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה. 

1.

ראה סוגיה קרובה - מסכת כתובות דף נז עמוד ב:

... אמר עולא: דבר תורה, ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה, שנאמר: +ויקרא כ"ב+ וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי נמי קנין כספו הוא,
מה טעם אמרו אינה אוכלת? שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותה.
אי הכי, הגיע זמן ולא נישאו נמי!
התם דוכתא מייחד לה.
אלא מעתה, לקיט כהן לישראל לא ליכול בתרומה, דלמא אתו למיכל בהדיה!
השתא מדידהו ספו ליה, מדידיה אכלי?
רב שמואל בר רב יהודה אמר: משום סימפון.
אי הכי, נכנסה לחופה ולא נבעלה נמי!
התם מיבדק בדיק לה והדר מעייל.
אלא מעתה, עבד כהן שלקחו מישראל, לא ליכול בתרומה משום סימפון! ...

2.

מחלוקת בגמרא בין עולא לרב שמואל מפני מה אמרו שארוסה בת ישראל לא אוכלת בתרומה.

3.

רמב"ם הלכות תרומות פרק ח הלכה ז:

האירוסין כיצד, בת כהן שנתארסה לישראל אסורה לאכול שהרי יש לו בה קנין, ובת ישראל שנתארסה לכהן לא תאכל עד שתכנס לחופה שמא תאכיל לבני בית אביה כמו שביארנו.

3.1

ר"י קורקוס הלכות תרומות פרק ח הלכה ז:

[ז] האירוסין כיצד וכו'. גם שם פרק אלמנה אי בת כהן לישראל היא פסיל לה דהא קנייה בהוייה אי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל לה משום דעולא והיינו טעמא דשמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחת כדאיתא פרק אעפ"י ואעפ"י
ששם אמרו בשלמא לעולא קמייתא שמא ימזגו בתרייתא משום סימפון
פי' קמייתא משנה ראשונה שהיו אומרים הגיע זמן ולא נישאו אוכלות בתרומה הטעם שהארוסה אסורה היא משום שמא תשקה וכיון שהגיע זמן מייחד לה מקום ואין קרובותיה אצלה דאז לא חשו לסימפון
ובתריתא שחזרו לומר שלא תאכל עד שתכנס לחופה חשו לסימפון
וכיון דקי"ל כמשנה אחרונה היה לו לרבינו לכתוב טעם סימפון
מסקנת הגמרא היא שהנימוק של רב שמואל הוא הנכון, ובכל אופן הרמב"ם מביא את הנימוק של עולא דווקא.

3.2

אלא שנראה שלא חשש רבינו לכותבו לפי שזה הטעם הוא יותר נוח ומתקבל למי שאינו מעמיק בתלמוד וזה דרך רבינו כאשר כתבתי כמה פעמים

הוא קובע כלל חשוב, הרמב"ם מביא טעם שמובא בגמרא גם אם הוא לא לפי הנימוק למסקנת הגמרא מפני שהטעם הנבחר הוא יותר מתקבל על השומעים. ודבר זה הוא אף אם יש נפקא מינה בין שני הטעמים בגמרא.

3.3

גם מההסבר של רבינא בסוגיינתו "ולא חיישת לסימפון" אולי משמע כעולא דווקא דווקא.

3.4

והוא מוסיף שבאמת ניתן להסביר שהנימוק של עולא מתאים גם למסקנת הגמרא:

וכד מעיינת שפי' תשכח שטעם זה מספיק גם לדין משנה אחרונה
דאע"ג דאיכא למימר דוכתא מייחד לה לא ראו לחלק בין היכא דאיתנהו גבה להיכא דליתנהו גבה כיון שעדיין לא נכנסה לחופה וכאשר אכתוב עוד בשם רבותינו בעלי התוספות...



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר