סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 970
"במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי"
קידושין ל ע"א
בארץ ישראל היו מחלקים את הפסוק "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן" לשלושה פסוקים.
אומר האדמו"ר מגור בעל "האמרי אמת" חדוש נפלא: הגמ' במס' ברכות י"ד: אומרת שבמערבא היו מדי לילה קוראים את פר' ציצית בפס' הראשון ומסיימים בפס' האחרון. ציצית כידוע אינה נוהגת בלילה אלא ביום, ולכן הקפידו במערבא לא לומר את פר' ציצית, אבל גם לבטל לגמרי את אמירת פר' ציצית לא רצו. אי לכך היו אומרים במערבא מדי לילה ולילה אחר פר' "והיה אם שמוע" כך: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, אני ה' אלקיכם אמת", ז"א לקחו את הפסוק של תחילת פר' ציצית שם נא' "דבר אל בנ"י ואמרת אליהם ועשו להם ציצית", ולקחו את הפסוק האחרון של הפר' "אני ה' אלקיכם" וצרפו את תחילת הפסוק הראשון לסוף הפסוק האחרון כך שיצא להם מעין פסוק חדש, "ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בנ"י ואמרת אליהם אני ה' אלקיכם". עד כאן דברי הגמ' במס' ברכות. שואלים על כך הראשונים קושיה חזקה: הרי נא' בגמ' בכמה מקומות, כל פסוק שלא פסקו משה אנן לא פסקינן, אסור לפסוק פסוק שלא לפי הפיסוק אותו פסק מ"ר, כיצד א"כ היה מותר לבני מערבא לקחת את הפסוק שמסיים "ואמרת אליהם ועשו להם ציצית" ולהפסיק במילים "ואמרת אליהם" ולהמשיך באמצעו של פסוק "אני ה' אלקיכם".
ה"אמרי אמת" במכתבי תורה מכתב ס"א כותב על קוש' זו: אותם בני מערבא הם לשיטתם של בני מערבא אצלנו במס' קידושין הפסוק "הנה אנכי בא אליך בעב הענן" היה מחולק אצל בני מערבא לשלושה חלקים, בהחלט יתכן שגם הפסוק "ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בנ"י ואמרת אליהם ועשו להם ציצית" היה מחולק לשלושה, וכך שהמילים "דבר אל בנ"י ואמרת אליהם" היו סוף פסוק, כך גם לגבי "אני ה' אלקיכם" ולכן אין להקשות על בני מערבא מסדר הפסוקים שלנו שהרי בני מערבא לשיטתם חלוקים אצלם הפסוקים בצורה אחרת.
(האדמו"ר מטאלנה)
