הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אם תימצי לומר"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין ז ע"א-ע"ב

 

אמר רבא: התקדשי לי לחציי - מקודשת,
חצייך מקודשת לי - אינה מקודשת.
אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא חצייך מקודשת לי דאינה מקודשת?
אשה אמר רחמנא - ולא חצי אשה,
ה"נ איש אמר רחמנא - ולא חצי איש!
א"ל: הכי השתא, התם איתתא לבי תרי לא חזיא,
אלא גברא מי לא חזי לבי תרי?
וה"ק לה, דאי בעינא למינסב אחריתי נסיבנא.
אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא: וניפשטו לה קידושי בכולה!
מי לא תניא: האומר רגלה של זו עולה - תהא כולה עולה?
ואפי' למ"ד אין כולה עולה, ה"מ היכא דמקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו,
אבל מקדיש דבר שהנשמה תלויה בו - הויא כולה עולה!
מי דמי?
התם בהמה, הכא דעת אחרת!
הא לא דמיא אלא להא דאמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפין, הקדיש חציה וחזר ולקחה והקדישה - קדושה ואינה קריבה, ועושה תמורה, ותמורתה כיוצא בה.
שמע מינה תלת:
ש"מ בעלי חיים נדחים,
וש"מ דחוי מעיקרא הוי דחוי,
וש"מ יש דחוי בדמים.
בעי רבא: חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה, מהו?
כיון דאמר לה חצי פרוטה - פסקה,
או דילמא מונה והולך הוא?
אם תימצי לומר מונה והולך הוא, חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה, מהו?
כיון דאמר לה בפרוטה ופרוטה - פסקה למילתיה,
או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא?
את"ל כל ביומיה מונה והולך הוא, חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר, מהו?
כיון דאמר לה למחר - פסקה,
או דילמא הכי קאמר לה: קדושין מתחלו מהאידנא, ומגמר לא ניגמרו עד למחר?
שני חצייך בפרוטה, מהו?
הכא ודאי בחד זימנא קאמר לה,
או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל?
תיקו.
בעי רבא: שתי בנותיך לשני בני בפרוטה, מהו?
בתר נותן ומקבל אזלינן והאיכא ממונא,
או דילמא בתר דידהו אזלינן והא ליכא?
תיקו.
בעי רב פפא: בתך ופרתך בפרוטה, מהו?
מי אמרינן בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה,
או דילמא בתך בפרוטה ופרתך במשיכה?
תיקו.
בעי רב אשי: בתך וקרקעך בפרוטה, מהו?
בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה,
או דילמא בתך בפרוטה וקרקעך בחזקה?
תיקו.

מבנה הסוגיה:

1.
דין ראשון של רבא:

אמר רבא: התקדשי לי לחציי - מקודשת,
חצייך מקודשת לי -אינה מקודשת.

2.
קושיית אביי:

אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא חצייך מקודשת לי דאינה מקודשת?
אשה אמר רחמנא - ולא חצי אשה,
ה"נ איש אמר רחמנא - ולא חצי איש!

3.
יישוב רבא:

א"ל: הכי השתא,התם איתתא לבי תרי לא חזיא,
אלא גברא מי לא חזי לבי תרי?
וה"ק לה, דאי בעינא למינסב אחריתי נסיבנא.

4.
קושיית מר זוטרא על דברי רבא:

אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא: וניפשטו לה קידושי בכולה!
מי לא תניא: האומר רגלה של זו עולה - תהא כולה עולה?
ואפי' למ"ד אין כולה עולה, ה"מ היכא דמקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו,
אבל מקדיש דבר שהנשמה תלויה בו - הויא כולה עולה!

5.
תשובת רבינא:

מי דמי?
התם בהמה, הכא דעת אחרת!
הא לא דמיא אלא להא דאמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפין, הקדיש חציה וחזר ולקחה והקדישה - קדושה ואינה קריבה, ועושה תמורה, ותמורתה כיוצא בה.

5.1

שמע מינה תלת:
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ז עמוד ב
ש"מ בעלי חיים נדחים,
וש"מ דחוי מעיקרא הוי דחוי,
וש"מ יש דחוי בדמים.

6.
"בעיה" ראשונה של רבא:

בעי רבא: חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה, מהו?
כיון דאמר לה חצי פרוטה - פסקה,
או דילמא מונה והולך הוא?

7.
"בעיה" שניה של רבא שמבוססת על הנחת פתרון מסויים - צד אחד - של הבעיה הראשונה:

אם תימצי לומר מונה והולך הוא,חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה, מהו?
כיון דאמר לה בפרוטה ופרוטה - פסקה למילתיה,
או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא?

8.
"בעיה" שלישית של רבא שמבוססת על הנחת פתרון מסויים של הבעיה השניה:

את"ל כל ביומיה מונה והולך הוא, חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר, מהו?
כיון דאמר לה למחר -פסקה,
או דילמא הכי קאמר לה:קדושין מתחלו מהאידנא, ומגמר לא ניגמרו עד למחר?

9.
"בעיה" רביעית:

שני חצייך בפרוטה,מהו?
הכא ודאי בחד זימנא קאמר לה,
או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל?

לפי ניסוח ה"בעיה" היא איננה תלויה באחת ההנחות שב"בעיות" הקודמות.

10.
הגמרא פוסקת:

תיקו.

לא ברור על אילו בעיות [סעיפים 6-9 לעיל] מתייחס הפסק?

11.
"בעיה" חמישית של רבא:

בעי רבא: שתי בנותיך לשני בני בפרוטה, מהו?
בתר נותן ומקבל אזלינן והאיכא ממונא,
או דילמא בתר דידהו אזלינן והא ליכא?
גם לפי ניסוח "בעיה" זו היא איננה תלויה באחת ההנחות שב"בעיות" הקודמות.

12.
הגמרא פוסקת:

תיקו.

כאן ברור שהפסק "תיקו" מוסב על הבעיה האחרונה לעיל בסעיף 11.

13.
בעיה שישית בסוגיה - של רב פפא [תלמידו של רבא]:

בעי רב פפא: בתך ופרתך בפרוטה, מהו?
מי אמרינן בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה,
או דילמא בתך בפרוטה ופרתך במשיכה?

14.
לפי ניסוח ה"בעיה" היא איננה תלויה באחת ההנחות שב"בעיות" הקודמות, וגם לא בבעיה הקודמת - בסעיף 11-12.

15.
הגמרא פוסקת:

תיקו.

כאן ברור שהפסק "תיקו" מוסב על הבעיה האחרונה לעיל בסעיף 13.

16.
בעיה שביעית בסוגיה - של רב אשי [תלמידו של רב פפא]:

בעי רב אשי: בתך וקרקעך בפרוטה, מהו?
בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה,
או דילמא בתך בפרוטה וקרקעך בחזקה?

17.
הגמרא פוסקת:

תיקו.

כאן ברור שהפסק "תיקו" מוסב על הבעיה האחרונה לעיל בסעיף 16.

18.
רמב"ם הלכות אישות פרק ג הלכה י:

אמר לה הרי חצייך מקודש לי בפרוטה וחצייך בפרוטה,

הבעיה הראשונה של רבא - לעיל בסעיף 6, ולפי הצד שב"אם תימצי לומר" - לעיל בסעיף 7.

18.1

או שאמר לה הרי חצייך מקודש לי בחצי פרוטה וחצייך האחר בחצי פרוטה,

הבעיה השניה של רבא - לעיל בסעיף 7, ולפי הצד שב"אם תימצי לומר" - לעיל בסעיף 8.

18.2
הדין בשני המקרים לעיל 18-18.1:

הרי זו מקודשת.
מפני שהרמב"ם פוסק תמיד כפי ההנחה שמובאת אחרי הביטוי"אם תמצי לומר".

18.3

אמר לה חצייך מקודש לי בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר,

הבעיה לעיל בסעיף 8

18.4

שני חצייך בפרוטה,

הבעיה לעיל בסעיף 9
הגמרא פסקה לעיל בסעיף 10 - "תיקו"

18.5

שתי בנותיך לשני בני בפרוטה,

הבעיה לעיל בסעיף 11
הגמרא לעיל 12 בסעיף פסקה "תיקו".

18.6
הבעיה לעיל בסעיף 13:

בתך מקודשת לי ופרתך מכורה לי בפרוטה,

הבעיה לעיל בסעיף 16:

או בתך וקרקעך לי בפרוטה,

18.7
ההלכה על הסעיפים לעיל 18.4-18.6:

בכל אלו מקודשת בספק.

על חלקם הגמרא קבעה "תיקו" בנפרד כדי ללמדנו שאין תלות בין ה"בעיות" השונות!

19.
השגת הראב"ד:

שני חצייך בפרוטה.א"א אם זו ספק מפני שאין האשה מתקדשת לחצאין אותן של מעלה למה היא מתקדשת ודאי אלא כולן בספק.

הוא חולק על פסיקת הרמב"ם לעיל בסעיף 18.2 "הרי זו מקודשת", והוא סובר שהפסיקה "תיקו" לעיל - בסעיפים 10+18.4 -מוסבת גם על הסעיפים 18-18.1 למרות שלשון הגמרא בהם הוא "אם תימצי לומר".
נימוקו הוא, שגם הבעיה של "שני חצייך בפרוטה"תלויה ב"אם תימצי לומר", למרות שלא מנוסח כך בגמרא עצמה.

20.
מגיד משנה הלכות אישות פרק ג הלכה י:

[י] אמר לה הרי חצייך מקודשת לי בפרוטה וכו'. אלו השתי חלוקות שהזכיר רבינו בעיות בגמרא באם ת"ל שמקודשת ורבינו פוסק בכ"מ כאם ת"ל...

לעיל הסברנו את הסוגיה לפי דבריו.

21.
הערה: ממבנה הסוגיה [שעל כמה בעיות הובא פסק אחד על כולם - "תיקו", ואילו על בעיות אחרות נפסק "תיקו" על כל בעיה בפני עצמה] נראה שמדובר בעריכת הגמרא.

21.1
אפשר לומר שכל בעיה/בעיות נערכו בבית מדרש מסויים, ועורך הגמרא "רק" קיבצם לסוגייתנו.

21.2
ואפשר לומר שכולם סודרו ונערכו על ידי "עורך הגמרא" הסופי.

21.3
לפי ההסבר שהובא לעיל על "אפ תמצא לומר" - שזה מביע "הכרעה" נראה יותר כבסעיף 21.2, שזו הכרעה של "עורך הגמרא"! 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)