הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אין משיבין את הארי לאחר מיתה; "נענה... ואמר..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין פג ע"א-ע"ב

ת"ר: לאחר פטירתו של ר"א, נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו... 

1.

ת"ר: לאחר פטירתו של ר"א, נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו,

מדוע הם דנו - "נכנסו" - דווקא אחרי פטירתו של רבי אליעזר?

2.

המשך הגמרא:

אלו הן:
רבי יוסי הגלילי,
ור"ט,
ורבי אלעזר בן עזריה,
ור"ע.

2.1
תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של ר' יוסי הגלילי
ר' יוסי הגלילי -
תנא בדור השלישי. נמנה עם ראשי הזקנים, מראשי חכמי יבנה, ומוזכר לפני רבי טרפון, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא (גיטין דף פג ע"א),
וכן מוזכר לפני ראב"ע ור"ע (מו"ק דף כ"ח ע"ב).

תוספות כתבו שר' יוסי הגלילי היה תלמיד חבר לר"ע (ע"ז דף מ"ה ע"א תד"ה: אמר). ואילמלא תוספות, חשבנו להיפך, שר' יוסי הגלילי גדול מרבי עקיבא, או לפחות חברו ממש, שכן רבי אלעזר בן עזריה היה תלמידו (ירו', כתובות פי"א ה"ג). התוכח בהלכה עם ר"ט ור"ע וניצחם...

לפי סדר הדורות בסוגייתנו נראה שרבי יוסי הגלילי היה אפילו רבו של רבי עקיבא - יחד עם רבי טרפון.

2.2
תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי אלעזר בן עזריה
רבי אלעזר בן עזריה -
תנא בדור השלישי. נתמנה זמנית לנשיא במקום רבן גמליאל (ברכות דף כ"ז ע"ב), לפי הבבלי (שם) בגיל שמונה עשרה, ולפי הירושלמי (ברכות פ"ד ה"א) בגיל שש עשרה. תלמידו של רבי יוסי הגלילי (ירו', כתובות פי"א ה"ג).

הרמב"ם, בהקדמתו לזרעים, שייך את ר"א בן עזריה לדור השני, ואת ר' יוסי הגלילי לדור השלישי. היה חבר מובהק לר"ע (סנהדרין דף ל"ח ע"ב),
וכן חברם של ר' ישמעאל, ר"ט ור' יהושע (ידים פ"ד מ"ג, ובהגדה של פסח)....

2.3
השאלה היא האם לעיל בסעיף 2 הם נמנו לפי סדר הדורות או לפי הקשר בין תוכן דבריהם.

3.
פירוט הדיון בין החכמים:

נענה ר"ט ואמר...

נענה רבי יוסי הגלילי ואמר...

נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר...

נענה ר"ע ואמר...

כאן רבי טרפון מוזכר ראשון ולא כבסעיף 2.

3.1
רש"י מסכת גיטין דף פג עמוד א:
"נענה - הרים קולו כל עניה הכתובה בתורה הרמת קול היא."

מדוע הדיון בין החכמים היה מלווה בפתיחה של "נענה" ולא בפשטות "אמר", ראה להלן.

4.

אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה.

בדיון הנ"ל התווסף רבי יהושע [חברו של רבי אליעזר] שלא מוזכר לעיל בסעיף 2.

4.0
רבי יהושע שהיה בן מחלוקתו של רבי אליעזר [פעמים רבות בש"ס] בסוגייתנו הוא מגן ושומר על כבודו של רבי אליעזר!

4.1
הביטוי "אין משיבין את הארי לאחר מיתה" - ביטוי יחידאי בש"ס. ["רבי אליעזר" - גדלותו. למרות שאין הלכה כמותו נקרא "ארי"]

4.2
פירוש הביטוי:

רש"י מסכת גיטין דף פג עמוד א:
"אין משיבין את הארי לאחר מיתה - אם היה קיים שמא יחזיר לכם תשובה."

כלומר, רבי יהושע פנה לחבריו-תלמידיו החכמים ואמר להם, שאולי לרבי אליעזר היתה תשובה על דבריהם!

4.3
קצת קשה: הרי תמיד כשמקשים על חכם לאחר מותו - כגון, כל שאלות האמוראים על דברי תנאים קדומים - ניתן לומר "אין משיבין...".

4.4
ואולי לכן באמת אין אמורא רשאי לחלוק על תנא!

4.5
ואמנם, ביטוי זה מוזכר אצל הראשונים ואצל האחרונים בבואם לחלוק על קדמונים! [קשור אולי גם לגבי הסתמכות על גירסאות מכתבי יד ועל קטעי גניזה "חדשים", שהרי אפשר לומר שאולי יש "גניזה" אחרת שחולקת - נדמה לי שזו שיטת החזון איש]

4.6
לפי רש"י מה רצה רבי יהושע, שיקבלו להלכה את דעת רבי אליעזר?

5.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים רי-ריא, שמתייחס לשאלה לעיל בסעיף 4.3, ומביא הסבר שכל ארבעת החכמים היו תלמידי רבי אליעזר ולא היו רשאים לחלוק עליו בחייו וזו היתה טענת רבי יהושע. וטענה זו לא שייכת לומר כשחכם שלא היה תלמידו של חכם אחר חולק עליו אחרי מותו.

הערה:
אבל באמת מובא כמה פעמים בש"ס שתלמיד חולק על רבו, ואומרים הפרשנים שחלק עליו אחרי מותו של רבו.

6.
ראה ב"בית אהרן", כרך ח, עמוד תסא, שדן במושג זה. ברור שאין הלכה כרבי אליעזר מכיון שהוא "שמותי" [מתלמידי בית שמאי], ופירוש הביטוי "אין משיבין את הארי לאחר מיתה" הוא שאין כלל צורך לדון בדבריו שהם מתאימים לדעת בית שמאי שסוברים שלא יגרש אדם את אשתו אלא אם מצא בה ערוות דבר, [ראה שם שמסביר את שיטת רבי אליעזר בסוגייתנו לפי שיטת בית שמאי הנ"ל].

לפי הסבר זה משמעות הביטוי היא "הפוכה" מההסבר לעיל בסעיף 4.2, לא שאין לחלוק עליו, אלא שאין כלל לדון בדבריו, כיוון שהם אינם להלכה מפני שדבריו הם לפי שיטת בית שמאי. [כלומר, רבי יהושע התכוון "להמעיט" מגדולתו של רבי אליעזר!]

6.1
ומביא שם עוד, שאם חכם קדמון גילה את מקורותיו - כרבי אליעזר בברייתא בסוגייתנו - רשאים חכמים אחריו לחלוק עליו "כי תורה היא".

6.1.1
האם הנ"ל מתאים גם לגבי "רבי יוסי" שהלכה כמותו כי נימוקו עימו, שזה תקף דווקא כשרבי יוסי גילה את נימוקו אז אפשר לחלוק עליו - "כי תורה היא", אבל כשהוא לא אמר בפירוש את הנימוק אז דווקא הלכה כמותו כי "נימוקו עימו" - אולי כי הנימוק נסתר ולא ידוע.

6.2
ומהסוגיה בבבא בתרא דף קל משמע כרש"י בסוגייתנו:

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קל עמוד ב:

א"ל ר' אסי לר' יוחנן: כי אמר לן מר הלכה הכי, נעביד מעשה? אמר: לא תעבידו עד דאמינא הלכה למעשה.
אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע: כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא,
לא תקרעוהו עד דאתיתו לקמאי, אי אית לי טעמא אמינא לכו, ואי לא - הדרנא בי;
לאחר מיתה, לא מיקרע תקרעוהו ומגמר נמי לא תגמרו מיניה, לא מיקרע תקרעיניה - דאי הואי התם דלמא הוה אמינא לכו טעמא...

6.3
ושם, מביא פירוש נוסף: כוונת רבי יהושע היא, שלא לבטל לגמרי את דעת רבי אליעזר, כי אולי יבוא אליהו ויתרץ את דבריו [דווקא לגבי רבי אליעזר?]. ומאריך שם בעניין מי רשאי לחלוק על רבו.

לפי פירוש זה דברי רבי יהושע נאמרו לזכותו של רבי אליעזר.

6.4
על כל פנים משמע קצת מדבריו שהביטוי הנ"ל היה ייחודי על רבי אליעזר הגדול.

7.
לאור כל הנ"ל נראה לי לומר דבר חדש:

רבי אליעזר - לפני מותו - דן עם חברו רבי יהושע ועם תלמידיו על הדין בסוגייתנו. הם דנו באופן של מושב בית דין שאמור להכריע את ההלכה באופן סופי.

7.1
הדיון ביניהם לא הסתיים בחיי רבי אליעזר, ולכן אחרי מותו הם המשיכו בדיון, וכנראה זוהי משמעות הביטוי הוא "נענה" [תשובה לשאלתנו לעיל בסעיף 3.1], כלומר כל חכם אמר את מה שהיה לו לומר כבר בחיי רבי אליעזר...

7.2
לפי הנ"ל נראה, שהביטוי "אין משיבין את הארי לאחר מיתה" - ביטוי יחידאי בש"ס - כוונתו, שאין להכריע ולתת תוקף של "בית דין" להלכה בסוגייתנו אחרי מותו של רבי אליעזר!

8.
הערה:
לכאורה, עצם העובדה שדנים בהרחבה לגבי שיטת רבי אליעזר הרי שהלכה צריכה להיות כמותו על פי הכלל "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".
אמנם בסוגייתנו כל החכמים [תלמידיו] שדנו בדבריו טוענים נגדו. כלומר, יש סמכות לחכמים לפסוק בניגוד לכללי פסיקה [אמנם באמת לא מתאים כאן?].

9.
הערה:
כל הדיון הארוך בסוגייתנו מעיד כנראה על עריכה [חלקית] סבוראית]