סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף סד

עמוד ב

רש"י ד"ה וורדאן. מאנשי וורדניא מקום:
ראשית נראה שרש"י משנה כאן מלשון הרגילה בשמות אמוראים הבאים ממקום מסויים שצירפוהו לשמם, אומר רש"י בדר"כ שם מקום בקצרה, וכאן כותב רש"י מאנשי וורדינאה מקום, שזה גם לא השם המדויק ששמו וורדאן ולא וורדינאה, כאן כתב רש"י דבר זה על רבי חנינא וורדאן, ולא האריך מהו וורדינא,  ובעיקר משום שבדרך זה יובן מדוע נקרא וורדאן ולא וורדינאה כמו שנקרא אמי המוזכר במסכת ביצה בשם זה ומוזכר במסכתינו דף מא בשם אמי שפיר נאה, וכתב רש"י כך כינויו,

וברש"י במסכת ביצה דף כ"ז ע"א אמי ורדינאה. נאה היה ועל שם ורדים היה נקרא ולי נראה מאותו מקום ששמו ורדינה כדאמרינן בעירובין (דף מט.) שנקרא מאנשי ורדינה ואנשים זקנים וצרי עין בממונן היו:
ובעירובין כתב רש"י על אנשי וורדינא ציקנים היו, ורבי חנינא עצמו הוא זה שרומז על אנשי וורדינא שהם קמצנים בעניין העירוב,

ובמסכת נידה דף י"ט ע"ב כתב רש"י ד"ה אמי ורדינאה. נאה כורד ובגיטין (דף מא.) קרי ליה אמי שפיר נאה ל''א ורדינאה מקום הוא ששמו ורדינא בעירובין (דף מט.):

והנה שם במסכת נידה רש"י לא מציין את חסרונם של אנשי וורדינא משא"כ במסכת ביצה, וההסבר לכך הוא כדרכו של רש"י שבכל מקום מתאים לכל העניין, ומתוך זה יובן שאין ענינו וטיבעו של אמי ברורים, פעם אחת הוא נקרא בשם אמי שפיר נאה (שזה לשון נופל על לשון וורדי-נאה) ואומר רב נחמן בר יצחק משום דאמי שפיר נאה הוא אומר שמעתא דלא שפירן, ומכאן ששם יכול להתפרש בלשון סגינאור, וע"כ על רבי חנינא שגדלותו ברורה לא נכתב מגמרא וורדינאה כדי שלא נטעה למשמעות אחרת ונכתב וורדאן, אבל אמי שטבעו לא ברור, שהרי במסכתינו מובא מימרא משמו ונאמר עליה שהיא לא שפירן, ובמסכת ביצה שדנים בדבר שעשה אמי וורדינאה, בדיקת מומי הבכורים ביו"ט אם נהג כדין או לא, מביא רש"י את כל הצדדים האפשרים שיתכן גם שצירפו לשמו את שם מקומו לרמוז בלשון סגינאור ששמם לא נאה להם, וע"כ יש מקום לדון על מעשיו, ואולי לא לסמוך עליהם, משא"כ אם טבעו היה ברור שגדול בתורה הוא,
אבל במסכת נידה שהביא אמי וורדינאה מימרא בשם רב אבהו (ואין בגמרא שום הסתייגות כמו בגיטין מא כשמביא מימרא בשם רב יוחנן) כתב רש"י את האפשרויות העולות בשמו, תוך שהוא מציין לגיטין ועירובין אבל לא כותב את נאמר במסכת ביצה שהם אנשים צרי עין וכו', ואפשר עוד שרשי הקדים את עניין הוורד הנאה, ע"פ מה דאיתא ברש"י בבא מציעא פד. גבי יופיו של רבי יוחנן (רבו של רבי אבהו) ונהדר ליה כלילא. יסובבנהו שפה לפיו סביב של ורד אדום: והמאמר כאן הוא בעניין דם.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר