סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מפני תיקון העולם" - טעמא דקרא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין מח ע"ב - מט ע"א


ו/מתני'/. הניזקין שמין להן בעידית,
ובעל חוב - בבינונית,
וכתובת אשה - בזיבורית;
ר"מ אומר: אף כתובת אשה - בבינונית.
אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסי' בני חורין, ואפילו הן זיבורית.
אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית.
אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדין, מפני תיקון העולם.
והמוצא מציאה לא ישבע, מפני תיקון העולם.
גמ'. מפני תיקון העולם? דאורייתא היא, דכתיב: +שמות כ"ב+ מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם!
אמר אביי: לא צריכא אלא לרבי ישמעאל, דאמר: מדאורייתא בדניזק שיימינן,
קמ"ל: מפני תיקון העולם שיימינן בדמזיק.
מאי רבי ישמעאל?
דתניא: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם - מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל;
רע"א: לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית, וק"ו להקדש...
אלא אמר רב אחא בר יעקב:
הכא במאי עסקינן - כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק,
רבי ישמעאל סבר: בדניזק שיימינן,
ור"ע סבר: בדמזיק שיימינן.
מ"ט דרבי ישמעאל?
נאמרה +שמות כ"ב+ שדה למטה ונאמרה +שמות כ"ב+ שדה למעלה,
מה שדה האמורה למעלה דניזק, אף שדה האמורה למטה דניזק;
ור"ע סבר: מיטב שדהו ישלם דהאיך דקא משלם. 

מבנה הסוגיה:

1.

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מח עמוד ב

/מתני'/. הניזקין שמין להן בעידית...

הדין הראשון במשנה.

2.
דין נוסף במשנה:

אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדין, מפני תיקון העולם.

2.1

שאלה כללית לגבי כל הסוגיות בדפים הבאים: כל התקנות של "מפני תיקון העולם" מתי נתקנו ועל ידי מי? [לא ענינו]

3.
הדין האחרון במשנה:

והמוצא מציאה לא ישבע, מפני תיקון העולם.

4.

גמ'. מפני תיקון העולם? דאורייתא היא, דכתיב: +שמות כ"ב+ מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם!

משמע במשנתנו שכל הדינים שמוזכרים בה הם מכח תקנת חכמים - תיקון העולם [רש"י]. ועל כך מקשה הגמרא, שהרי הדין הראשון הוא מדאורייתא - מפורש בפסוק, ולא מכח תקנת חכמים.

5.
עונה אביי:

אמר אביי: לא צריכא אלא לרבי ישמעאל, דאמר: מדאורייתא בדניזק שיימינן,
קמ"ל: מפני תיקון העולם שיימינן בדמזיק.

לפי רבי ישמעאל מובן מדוע הדין במשנה הוא מדרבנן - "תיקון העולם".

6.

הגמרא מביאה את מקור המחלוקת בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא:

מאי רבי ישמעאל?
דתניא: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם - מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל;
רע"א: לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית, וק"ו להקדש...

7.
דלגנו על המשך הדיון בגמרא בקשר למחלוקת בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא.

8.

השלמת ההסבר לקושי לעיל בסעיף 4.

אלא אמר רב אחא בר יעקב:
הכא במאי עסקינן - כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק,

העמדת הדין הראשון במשנה במקרה מסויים - אוקימתא. אוקימתא זו נשארת גם למסקנת הסוגיה בהמשך.

9.

הסבר המשנה לפי שני החכמים - רבי עקיבא ורבי ישמעאל.

רבי ישמעאל סבר: בדניזק שיימינן,
ור"ע סבר: בדמזיק שיימינן.
מ"ט דרבי ישמעאל?
נאמרה +שמות כ"ב+ שדה למטה ונאמרה +שמות כ"ב+ שדה למעלה,
מה שדה האמורה למעלה דניזק, אף שדה האמורה למטה דניזק;
ור"ע סבר: מיטב שדהו ישלם דהאיך דקא משלם...

10.

בסוף הסוגיה מובא:

רבינא אמר: לעולם מתני' ר"ע היא, דאמר: מדאורייתא בדמזיק שיימינן,
ור"ש היא, דדריש טעמא דקרא,
ומה טעם קאמר, מה טעם הניזקין שמין להן בעידית? מפני תיקון העולם;
דתניא, אמר ר"ש: מפני מה אמרו הניזקין שמין להן בעידית? מפני הגזלנים ומפני החמסנין, כדי שיאמר אדם: למה אני גוזל ולמה אני חומס?
למחר ב"ד יורדין לנכסי ונוטלין שדה נאה שלי,
וסומכים על מה שכתוב בתורה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם,

משנתנו היא לפי רבי עקיבא, והנאמר במשנה "מפני תיקון העולם" מהווה נימוק לדין תורה ולא מקור לדין המשנה.

11.

רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ח הלכה י:

כשבית דין נזקקין לגבות הניזק מנכסי המזיק גובין מן המטלטלין תחלה, אם לא היו לו מטלטלין כלל או שלא היו המטלטלין כנגד כל הנזק גובין השאר מן הקרקע מן היפה שבנכסי ג המזיק, וכל זמן שימצאו מטלטלין אפילו סובין אין ד נזקקין לקרקע.

משמע מהרמב"ם שפוסק כרבי עקיבא שהדין הוא מדאורייתא, כי הוא לא מביא את הנימוק של תיקון העולם, שהרי אם "תיקון העולם" היה מקור הדין מדרבנן סביר היה שהרמב"ם היה מביאו.

11.1

אולי לכן הביטוי "מפני תיקון העולם" לא הובא במשנה צמוד למקרה הראשון.

11.2

מצד שני, גם לגבי שאר הדינים במשנה הרמב"ם לא מדגיש את "מפני תיקון העולם" - מלבד לגבי אבדה שמובא בסוף משנתנו.

11.3

ואולי אפשר לומר, שמכך שהרמב"ם לא מפרט את האוקימתא שבגמרא לעיל משמע שפוסק כרבי ישמעאל שדין משנתנו הוא רק מדרבנן.

11.4

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת גיטין פרק ה משנה א:

[א] עדית, הטובה והחשובה שבשדות. וזיבורית. הגרועה והכחושה שבהן. וזה שאמר ה' מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם נפלה מחלוקת בסתם זה על מי הוא מוסב אם על הניזק או על המזיק,
ואפילו למי שסובר מיטב שדהו של ניזק, מפני תקון העולם יגבה הניזק כדי נזקו ממיטב מה שיש למזיק כדי שלא יתרבו הנזקים וההשתלטות בין בני אדם...

משמע ממנו שהוא עצמו לא מכריע בין שתי הדעות בגמרא.

12.

ר' עובדיה מברטנורא מסכת גיטין פרק ה משנה א:

הניזקין שמין להם בעידית - אף על גב דמדאורייתא היא, דכתיב (שמות כ"ב) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, האי תנא סבר דמיטב שדהו דניזק קאמר קרא, ומפני תקון העולם אמרו חכמים שישלם המזיק מעידית שבנכסיו, אף על פי שהם טובים מעידית של ניזק, כדי שיהו נזהרים מלהזיק:

משמע ממנו שפוסק כרבי ישמעאל!


13.

האם השאלה כמי לפרש את המשנה תלויה בשאלה כמי פוסקים לגבי השאלה אם דרשינן טעמא דקרא - שמובא בסוגייתנו [אחרי סעיף 6 לעיל].

14.

שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן תיט סעיף א:

א] א כשבית דין נזקקין לגבות לניזק מנכסי המזיק, ב {א} גובין מהמטלטלין תחלה, ב] ואם לא היו מטלטלים כלל, או שלא היו לו מטלטלין כנגד כל הנזק,
גובין השאר <א> מהקרקע המעולה שבנכסי המזיק; וכל זמן שימצא מטלטלין, ואפילו סובין, אין נזקקין לקרקע. ג ג] א} ואפי' שיש לו כסף, יכול לפורעו בסובין, דכל מטלטלים מיטב נינהו. ד] ושמין אותה {ב} כמו שיכול למוכרה מיד ובמקומו.
וכשמשלם מהקרקע, אפי' היתה זבורית של מזיק טובה מעידית של ניזק, אינו מקבל ממנו, אלא מגבין לו {ג} מעידית שבנכסי המזיק.

בפשטות, השולחן ערוך מסביר את משנתנו ופוסק כרבי ישמעאל ולא כרבינא בסוגייתנו שנראה שפוסק כרבי עקיבא [?].

14.1

ומדוע יש מי שפוסק שלא כרבינא למרות שהיה "בתראי" ושותף לעריכת הגמרא?

14.2

אולי בגלל שכבר הוכרע בסוגיות אחרות ש"לא דרשינן טעמא דקרא" - ולא כרבי עקיבא ותלמידו רבי שמעון.

15.

אולם מבואר בפרשני הרמב"ם - במה מקומות - שבאופן כללי שיטת הרמב"ם היא שכן "דרשינן טעמא דקרא", ולכן נראה שמתאים לדברינו לעיל בסעיף 11.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר