סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרב אשי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין מז ע"א-ע"ב


מתני'. המוכר את שדהו לעובד כוכבים - לוקח ומביא ממנו בכורים, מפני תיקון העולם.
גמ'. אמר רבה: אע"פ שאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר, שנאמר: +ויקרא כ"ה+ כי לי הארץ, לי קדושת הארץ,
אבל יש קנין לעובד כוכבים בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות, שנאמר: +תהלים קטו+ השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם;
ור"א אומר: אע"פ שיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מידי מעשר, שנאמר: דגנך, ולא דגן עובד כוכבים,
אבל אין קנין לעובד כוכבים בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות,
שנאמר: לה' הארץ.
במאי קמיפלגי?
מ"ס: דגנך - ולא דגן עובד כוכבים;
ומר סבר: דיגונך - ולא דיגון עובד כוכבים.
אמר רבה: מנא אמינא לה? דתנן: הלקט והשכחה והפאה של עובד כוכבים חייבין במעשר - אלא א"כ הפקיר;
היכי דמי? אילימא דישראל וליקטינהו עובד כוכבים, אלא א"כ הפקיר, הא מפקרי וקיימי!
אמר רב חייא בר אבין, ת"ש: המוכר שדהו לעובד כוכבים - לוקח ומביא ביכורים, מפני תיקון העולם;
מפני תיקון העולם אין, מדאורייתא לא! ...
אמר רב אשי: שתי תקנות הוו,
מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא,
כיון דחזו דקא מקרי ומזבני, דסברי בקדושתייהו קיימן, תקינו להו דלא ליתו,
כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבן וקא משתקען ביד עובדי כוכבים,
הדר תקינו להו דליתו. 

 

1.

סוגיה מרכזית בעניין האם יש קנין לעובד כוכבים להפקיע את קדושת ארץ ישראל לעניין מצות
וכן בענין כיבוש יחיד האם שמיה כיבוש או לא.
נעסוק רק בעניין אחד:

1.1

רמב"ם הלכות תרומות פרק א הלכה י

עכו"ם שקנה קרקע בא"י לא הפקיעוה מן המצוות אלא הרי היא בקדושתה, לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים והכל מן התורה כאילו לא נמכרה לעכו"ם מעולם
ויש קנין לעכו"ם בסוריא להפקיע מן המעשרות ומן השביעית כמו שיתבאר.

2.

רדב"ז הלכות תרומות פרק א הלכה י:

[י] עכו"ם שקנה קרקע בא"י וכו'. פרק השולח (גיטין דף מז) הוי פלוגתא דאמוראי ומשמע דתנאי נמי פליגי בה ופסק כמ"ד אין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע מן המעשרות.
ומ"ש רבי' לפיכך אם חזר ולקחה לאו למימרא שאם לקח הפירות לא יתחייב מן התורה שכן כתב בסמוך שחייב אלא בא לומר שאפי' לקח הקרקע לא הוי כיבוש יחיד ויהיה פטור מן התורה אלא חייב בכל מן התורה ואין יכול לומר אני בא מכח העכו"ם שהרי קנה את הקרקע:
ויש קנין לעכו"ם להפקיע וכו'. שם ת"ר ישראל שלקח שדה מעכו"ם וחזר ומכרה לו משהביאה שליש חייבת במעשר שכבר נתחייבה נתחייבה אין לא נתחייבה לא הכא במאי עסקינן בסוריא דקא סבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש וטעמא כיון דמעשר דידה מדרבנן יש קנין לעכו"ם בה:

משמע שהרמב"ם פסק בסוגייתנו שאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר - כרבה בסוגייתנו ולא כרבי אלעזר.

3.

הגמרא מביאה נסיון אחד להוכיח כרבה ודוחה אותו, ואחר כך היא מביאה 3 נסיונות [כולל הוכחה ממשנתנו] להוכיח כרבי אלעזר ודוחה אותם.

4.

נראה מהגמרא שהיא מנסה יותר להוכיח את שיטת רבי אלעזר, ולכן אולי היה ראוי יותר לפסוק כמותו.

5.

בית יוסף יורה דעה סימן שלא:

ג ומ"ש רבינו בשם הרמב"ם דאין קנין לגוי בארץ ישראל. הוא בפרק א' מהלכות תרומות (ה"י) וטעמו מדאיפליגו רבה ורבי אלעזר במילתא בסוף פרק השולח (מז.) ומשמע התם דרב אשי סבירא ליה כרבה דאמר אין קנין דמתרץ מתניתין אליביה:

הוא טוען שמכך שרב אשי דחה את ההוכחה לטובת רבי אלעזר משמע שהוא סובר כרבה.

5.1

נראה לי שכוונתו לכך שיש לסמוך יותר על רב אשי מפני היותו עורך הגמרא וגם מפני היותו "בתראי".

6.

ונראה לי להוסיף:

דברי רב אשי:

אמר רב אשי: שתי תקנות הוו,
מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא,
כיון דחזו דקא מקרי ומזבני, דסברי בקדושתייהו קיימן, תקינו להו דלא ליתו,
כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבן וקא משתקען ביד עובדי כוכבים,
הדר תקינו להו דליתו.

רב אשי קובע מה היו שלבי תקנות חכמים בקשר להבאת ביכורים משדה שנמכרה לגוי, ולבסוף תיקנו לחזור לדין תורה.

6.1

כיצד יתכן שרק רב אשי עורך הגמרא ידע - מבחינה היסטורית - על תהליך התקנת התקנות בעניין זה שנתקנו בזמן התנאים.
ומה חשבו על כך שאר החכמים?

6.2

יתכן שמדובר בסוגייתנו ברב אשי הקדמון. [ "סדר הדורות" מוכיח שהיה רב אשי קדמון שהיה תלמידו של רב הונא], והוא חי בדור שלפני אביי, וגם היה בזמן רבה, והוא היה קרוב יותר לתקופת התנאים.

6.3

אבל ברור שמסעיף 5 לעיל משמע שה"בית יוסף" - לפי הסברנו לעיל בסעיף 5.1 - לא מסביר כבסעיף 6.2

6.4

ואולי התשובה הפשוטה יותר לשאלתנו לעיל בסעיף 6.1 היא, שרב אשי השתמש בידע ההיסטורי שלו - שהיה ידוע גם לאמוראים אחרים - להסביר את המשנה, ואילו החכמים האחרים לא התייחסו לנתונים ההיסטוריים מכיוון שאין לזה הוכחה מלשון המשנה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר