הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"חיסורי מחסרא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין מו ע"א

מתני'. המוציא את אשתו משום שם רע - לא יחזיר, משום נדר - לא יחזיר; 
רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים - לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים - יחזיר; 
ר"מ אומר: כל נדר שצריך חקירת חכם - לא יחזיר, ושאינו צריך חקירת חכם. יחזיר. 
א"ר אלעזר: לא אסרו זה אלא מפני זה. 
אמר ר' יוסי בר' יהודה: מעשה בצידן, באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגרשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה, מפני תיקון העולם... 
א"ר יוסי בר' יהודה: מעשה בצידן וכו'. 
מאי תנא דקתני מעשה? 
חסורי מיחסרא והכי קתני: 
בד"א - כשנדרה היא, אבל נדר איהו - יחזיר, 
ואמר רבי יוסי ברבי יהודה: מעשה נמי בצידן, באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה, מפני תיקון העולם. 

 

1.
בדרך כלל הביטוי "מעשה ב..." במשנה בא להביא הוכחה לדברי התנא הקודמים.

2.

לפעמים הגמרא מקשה "מעשה לסתור" - כלומר, המקרה בא בניגוד לדברי התנא שהובאו לפני ה"מעשה..."

3.
בסוגייתנו קושיית הגמרא היא:

מאי תנא דקתני מעשה?

כלומר, לכאורה אין כלל קשר לדברי המשנה שקדמו ל"מעשה...".

4.
מיישבת הגמרא:

חסורי מיחסרא והכי קתני:
בד"א - כשנדרה היא, אבל נדר איהו - יחזיר,
ואמר רבי יוסי ברבי יהודה: מעשה נמי בצידן, באחד שאמר לאשתו קונם

המשנה כתובה באופן של "חיסורי מחסרא".

5.
הביטוי "חיסורי מחסרא" מלמד שיש להוסיף מקרה/דעה במשנה באופן של "אבל", כלומר, קטע אחד "נעלם" מהמשנה, ועליו מוסב החלק האחר שמפורש במשנה.

5.1
אחרי דברי התנאים במשנה יש להוסיף את המשפט:

בד"א - כשנדרה היא, אבל נדר איהו - יחזיר,

5.2
ועל הקטע שנוסף - החלק של "אבל" בסעיף 5.1 - מתייחס המשך המשנה:

ואמר רבי יוסי ברבי יהודה: מעשה נמי בצידן, באחד שאמר לאשתו קונם

5.3

בדרך כלל בש"ס הקטע שהוא "חיסורי מחסרא" מוסיף מקרה/דין שרק אחריו מתאים החלק השני במשפט שמובא במשנה.
אולי יש גם מקרים בש"ס בהם ה"חיסורי מחסרא" "נשתל" בתחילת קטע במשנה.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)