סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מפני שאנו מדמין נעשה מעשה?"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין לז ע"א


תנן התם: השביעית משמטת את המלוה, בין בשטר בין שלא בשטר.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו:
בשטר - שטר שיש בו אחריות נכסים,
שלא בשטר - שאין בו אחריות נכסים,
כל שכן מלוה על פה:
רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו:
בשטר - שטר שאין בו אחריות נכסים,
שלא בשטר - מלוה על פה,
אבל שטר שיש בו אחריות נכסים - אינו משמט.
תניא כותיה דר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש:
שטר חוב משמט, ואם יש בו אחריות נכסים - אינו משמט.
תניא אידך: סיים לו שדה אחת בהלוואתו - אינו משמט;
ולא עוד, אלא אפילו כתב כל נכסיי אחראין וערבאין לך - אינו משמט.
קריביה דר' אסי הוה ליה ההוא שטרא דהוה כתיב ביה אחריות נכסים, אתא לקמיה דר' אסי, אמר ליה: משמט או אינו משמט? א"ל: אינו משמט,
שבקיה ואתא לקמיה דר' יוחנן, א"ל: משמט.
אתא ר' אסי לקמיה דר' יוחנן, א"ל: משמט או אינו משמט?
אמר ליה: משמט,
והא מר הוא דאמר אינו משמט:
א"ל: וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה?
א"ל: והתני' כוותיה דמר!
א"ל: דלמא ההיא בית שמאי היא, דאמרי: שטר העומד לגבות כגבוי דמי. 

מבנה הסוגיה:

1.

משנה במסכת שביעית:

תנן התם: השביעית משמטת את המלוה, בין בשטר בין שלא בשטר.

2.

מחלוקת בביאור המשנה:

2.1

ביאור רב ושמואל:

רב ושמואל דאמרי תרוייהו:
בשטר - שטר שיש בו אחריות נכסים,
שלא בשטר - שאין בו אחריות נכסים,
כל שכן מלוה על פה:

2.2

ביאור רבי יוחנן וריש לקיש:

רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו:
בשטר - שטר שאין בו אחריות נכסים,
שלא בשטר - מלוה על פה,
אבל שטר שיש בו אחריות נכסים - אינו משמט.

3.

ברייתא כרבי יוחנן וריש לקיש:

תניא כותיה דר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש:
שטר חוב משמט, ואם יש בו אחריות נכסים - אינו משמט.

3.1

תניא אידך: סיים לו שדה אחת בהלוואתו - אינו משמט;

הגמרא מביאה ברייתא נוספת כרבי יוחנן וריש לקיש.

3.2

ולא עוד, אלא אפילו כתב כל נכסיי אחראין וערבאין לך - אינו משמט.

גם מהמשך הברייתא משמע כרבי יוחנן וריש לקיש.

4.

קריביה דר' אסי הוה ליה ההוא שטרא דהוה כתיב ביה אחריות נכסים, אתא לקמיה דר' אסי, אמר ליה: משמט או אינו משמט? א"ל: אינו משמט,

רב אסי פסק לקרובו כדינו של רבי יוחנן וריש לקיש שאם למלוה יש שטר עם אחריות נכסים אזי אינו משמט.

5.

שבקיה ואתא לקמיה דר' יוחנן, א"ל: משמט.

אותו אדם שאל גם את רבי יוחנן עצמו ואמר לו שכן משמט [למרות שיש בידו שטר].

6.

אתא ר' אסי לקמיה דר' יוחנן, א"ל: משמט או אינו משמט?
אמר ליה: משמט,

רב אסי שאל את רבי יוחנן האם שטר משמט או לא משמט. ורבי יוחנן ענה שמשמט [כמו מה שאמר רבי יוחנן לקרובו של רב אסי לעיל בסעיף 5.]
מדוע רב אסי לא שאל על הסתירה בדברי רבי יוחנן כלהלן ופתח בשאלה "תמימה"?

7.
רב אסי הציג לרבי יוחנן את הסתירה בדבריו של רבי יוחנן.

והא מר הוא דאמר אינו משמט:

8.
ענה לו רבי יוחנן:

א"ל: וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה?

רבי יוחנן אמר את דינו [עם ריש לקיש] על סמך סברא עצמית ולא על סמך הלכה ששמע מרבותיו. [ואולי כי רבי יוחנן ידע שרב ושמואל לא אמרו כסברתו של רבי יוחנן וממילא כבר מלכתחילה היה לו עצמו ספק בדבר.] ואולי כוונתו של רבי יוחנן היתה, שכשהוא נצרך לפסוק הלכה למעשה חזר בו.

9.

א"ל: והתני' כוותיה דמר!

רב אסי הקשה על רבי יוחנן, הרי הובאו ברייתות כמותו ומדוע הוא חזר בו.

10.

ענה לו רבי יוחנן:

א"ל: דלמא ההיא בית שמאי היא, דאמרי: שטר העומד לגבות כגבוי דמי.

הברייתות מתאימות דווקא לשיטת בית שמאי בלבד שאין הלכה כמותם.

11.

רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ט הלכה ו:

שביעית משמטת את המלוה ואפילו מלוה שבשטר שיש בו אחריות נכסים ה"ז משמיט,
ואם סיים לו שדה בהלואתו אינו משמיט, והשביעית משמטת את השבועה שנאמר לא יגוש מ"מ לא לשלם ולא להשבע.

משמע מרמב"ם שהוא פוסק כרב ושמואל בסוגייתנו כנראה בגלל שגם רבי יוחנן בסופו של דבר פסק הלכה למעשה כמותם.

11.1

והרמב"ם פסק גם כבסעיף 3.1 לעיל שלכאורה הוא לטובת רבי יוחנן.

12.

ר"י קורקוס הלכות שמיטה ויובל פרק ט הלכה ו:

... ואף על גב דתניא כותיה דרבי יוחנן הלכה כרב ושמואל דרבי יוחנן גופיה אודי בשטר שהיה בו אחריות נכסים שישמט ואמר וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה ובריתא דתניא כותיה אפשר דאתיא כב"ש דסברי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי כדאיתא התם בגמרא

עד כאן כדברינו לעיל בסעיפים 11-11.1

12.1

ושם נתבאר דסיים לו שדה עדיף מאחריות נכסים וכ"ע מודו בהכי דכגבוי דמי ואי נמי פליגי י"ל דע"כ לא דחינן אלא שטר שיש בו אחריות אבל סיים לו דעדיף לא אדחייא
וכן נתבאר בירושלמי ריש פרק עשירי שאמרו שם אמר רב ביבא בשם רב ייחד לו קרקע אינו משמט לא אמרו אלא ייחד לו הא אם לא ייחד לו משמט והרי זה ברור.

הוא מסביר, שלגבי הקטע בברייתא - לעיל בסעיף 3.1 - אין מחלוקת כלל.

12.2

ואולי זו המשמעות של הביטוי "תניא אידך" - כנראה שזה ביטוי של עורך הגמרא - להדגיש שמתאים לפי כולם!



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר