הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רב אשי כפוסק; "הכי נמי מסתברא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
גיטין לג ע"א
ת"ש: אמר לשנים תנו גט לאשתי - יכול לבטל זה שלא בפני זה, דברי רבי,
רשב"ג אומר: אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה;
והא שנים דכי כולכם דמו, ופליגי.
אמר רב אשי: אי בעדי כתיבה הכי נמי,
הכא במאי עסקינן - בעדי הולכה.
הכי נמי מיסתברא, דקתני סיפא: אמר לזה בפני עצמו ולזה בפני עצמו - יכול לבטל זה שלא בפני זה;
אי אמרת בשלמא בעדי הולכה - שפיר,
אלא אי אמרת בעדי כתיבה, מי מצטרפי?
הא אמר מר: אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד!
דלמא כר' יהושע בן קרחה סבירא ליה.
ראה מה שכתבתי על מסכת סנהדרין דף ל ודף לא
1.
רמב"ם הלכות עדות פרק ד הלכה ב:
אבל בדיני ממונות אף על פי שלא ראו אלו א את אלו עדותן מצטרפת, כיצד אמר האחד בפני הלוהו ביום פלוני או בפני הודה לו, ואמר העד השני וכן אני מעיד שהלוהו בפני או הודה ביום אחר, הרי אלו מצטרפין.
2.
כסף משנה הלכות עדות פרק ד הלכה ב:
[ב] אבל בדיני ממונות אף ע"פ שלא ראו אלו את אלו וכו'. סנהדרין פ' זה בורר (סנהדרין דף ל') תניא אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד רבי יהושע בן קרחא אומר אפי' בזה אחר זה
ואמרינן התם דהלכה כרבי יהושע בן קרחא.
הרמב"ם מסתמך על כך שהגמרא פסקה במסכת סנהדרין במפורש כרבי יהושע בן קרחה.
2.1
ונראה לי שלולא פסק הגמרא צריך היה כנראה לפסוק כ"תנא קמא"!
3.
וה"כסף משנה" ממשיך:
וכתב סמ"ג אמנם בפרק השולח משמע דרב אשי סובר כרבנן שמקשה מדבריהם על מחלוקת רבי ורבן שמעון בן גמליאל עד כאן לשונו.
הסמ"ג מוכיח מסוגייתנו במסכת גיטין דף לג, שמשמע ממנה שרב אשי פוסק כחכמים=תנא קמא.
3.1
כיצד משמע כך מדברי רב אשי? מכך שהוא מקשה מדעת תנא קמא שחולק על רבי יהושע בן קרחה על מחלוקת רבי ורשב"ג בסוגייתנו.
4.
ה"כסף משנה" דוחה את הוכחת הסמ"ג:
ואני אומר שרב אשי לא אמר כן אלא בני הישיבה אמרו על דברי רב אשי הכי נמי מסתברא ונדחו דדילמא כריב"ק ס"ל
וא"כ לא משמע מהכא דרב אשי סבר כרבנן
את הביטוי "הכי נמי מסתברא" לא אמר רב אשי עצמו אלא "בני הישיבה". ודבריהם נדחו בסוגייתנו: "דלמא כר' יהושע בן קרחה סבירא ליה".
ועל כן אין להוכיח דבר מרב אשי עצמו.
5.
וה"כסף משנה" מוסיף לדחות את דברי הסמ"ג:
ואפי' אי הוה משמע דסבר כרבנן לא הוה שבקינן פסק מפורש דאתמר הכא דהוא דוכתיה משום דיוקא דדוכתא אחרינא ואין לפקפק בזה:
גם אם נקבל את דברי הסמ"ג לעיל בסעיף 3 שרב אשי פוסק כתנא קמא, בכל זאת, מכיוון שבמסכת סנהדרין נפסק במפורש כרבי יהושע בן קרחה הרי שזה גובר על כך שאולי רב אשי בסוגייתנו פוסק כתנא קמא.
5.
שם במסכת סנהדרין דף ל עמוד ב נפסק כרבי יהושע בן קרחה על ידי אמוראים שונים [בדורות הראשונים], והרי רב אשי עצמו ודאי ידע כל זה, ומדוע הוא - רב אשי בסוגייתנו - פסק אחרת - לפי הסמ"ג?
5.1
ואולי יש לומר שסוגייתנו קדמה לסוגיה במסכת סנהדרין. אבל כנראה שדבר זה לא יתכן.
5.2
אלא יש להסביר זאת באופן כללי: אמנם רב אשי עצמו פוסק בסוגייתנו - לפי הסברו של הסמ"ג - כתנא קמא שם, אבל רב אשי כ"עורך הגמרא" יחד עם בית דינו פסק במסכת סנהדרין כרבי יהושע בן קרחה על פי מבנה הסוגיה שם. [כמו שלפעמים במשניות "רבי" פוסק כסתם משנה אע"פ שהיא סותרת את דעת "רבי" עצמו].
6.
ראה גם ב"מתיבתא", גיטין, על דף לג עמוד ב, בהערה יא.
להרחבה ראה מה שכתבתי על מסכת סנהדרין דף לא
