סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


בשלשה פרקים

גיטין לא ע"א


"רבי יהודה אומר, בשלשה פרקים בודקין את היין: בקידום של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים בבוסר".

ובעמוד ב:
"רבי יהודה אומר, בג' פרקים כו'. תנא: בקידום של מוצאי החג של תקופה.
תניא: ר' יהודה אומר, בג' פרקים מוכרין את התבואה: לפני הזרע, ובשעת הזרע, ובפרוס הפסח; ובשלשה פרקים מוכרין את היין: בפרוס הפסח, ובפרוס עצרת, ובפרוס החג, ושמן - מעצרת ואילך".

בעוד שלתנא קמא ההלכה קבועה ואין נכנסים לפירוט יתר, שיטת רבי יהודה שצריך להתלמד להכיר את פרטי המציאות ולהבדיל בפרטי ההלכה על פיהם.

כמחלוקת זו כך הוא גם לקמן במסכת גיטין דף ס ע"א:
"כתנאי: אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה, ואם דעתו להשלים - מותר; רבי יהודה אומר: בבראשית - עד דור המבול, בתורת כהנים - עד ויהי ביום השמיני".
גם כאן לתנא קמא כל המכלול נחשב כחלק אחד, ולרבי יהודה כל חלק נחשב לענין שלם בפני עצמו.

וכך שיטת רבי יהודה גם בהלכות ברכות:
במסכת ברכות דף מ ע"א:
"רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים".
במסכת ברכות דף נד ע"א:
"על הימים... אומר: ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול".
במסכת סוכה דף מו ע"א:
"תנו רבנן: היו לפניו מצות הרבה, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות. רבי יהודה אומר: מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: הלכתא כרבי יהודה.
ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב (תהלים סח) ברוך ה' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא בא לומר לך: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו".
במסכת נדרים דף מט ע"ב:
"כד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי, וכד מיכסי ביה הוה מברך: ברוך שעטני מעיל".

וראה עוד על ברכות מ ע"א.
ועל עבודה זרה סו ע"א.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר