סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף כח

עמוד א

רש"י ד"ה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו ומדאורייתא נפקא לן בהכל שוחטין (חולין דף י:) העמד דבר על חזקתו:

בתוספות רי"ד
וכן בשאר ראשונים כתוב ולא חישינן שמא מת ואין גט לאחר מיתה, ורש"י כותב ובטל שליחותו וג"כ יותר נראה שהיה צ"ל ובטלה שליחותו (ממילא) כי המשלח מת.

ואולי רומז רש"י לדבריו שנאמרו ג"כ בלשון זה במסכת בבא קמא (דף קד ע"ב) גבי שליחות לקבלת מעות להחזר חוב, דאיתא שם בגמרא - דלמא אדאתית שכיב רבי אבא ונפלו זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא לאו כלום הוא וכו' ופירש רש"י: אדאתית. בעוד שתהיה בדרך בשובך אצלנו: שכיב רבי אבא. דזקן הוא וכבר בטל שליחותו קודם שתקבלם ואי הוו אנסי להו מינך באורחא תבעי לן יתמי:

ולכאורה אפשר לומר שרואים מכאן שבענין ממון יכול אדם לומר שהוא חושש שהמשלח מת והשליחות בטילה בגלל הזיקא למשלח, למרות שיש לשליחות עצמה ענין עם אחרים ובנידון זה יורשי המשלח, ולכן כתב רש"י בטל שליחותו כי מהות השליחות לא בטלה אלא דין הוא שתתבטל, וא"כ כאן בגט באופן שיש עניני ממון שתלויים אם היא מגורשת או אלמנה, אולי היינו יכולים לומר שאם היא באה להוציא ממון מאחר וכדומה, יוכל לומר שהוא חושש שביטל שליחותו כמו בב"ק, ע"כ אומר רש"י שכאן אי אפשר לומר כך ואין חוששים לזה, דאין מחלקים בין הגט עצמו לשאר דברים וכמו שעל שליחות הגט לא חוששים שבטל כך גם על כל השאר.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר