סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 959

"הלל התקין פרוסבול"

גיטין לו ע"א


בחומש דברים בפרק ט"ו נא' "מקץ שבע שנים תעשה שמטה, וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישת ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמטה לה', את הנכרי תגש, ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך". בשמיטת כספים יש שני ענינים: א. יש לאו "לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרה שמיטה לה' ", לא יגש היינו לא יתבע, אסור למלוה לתבוע את חובו מן הלווה. ב. יש עוד דין שהשביעית משמטת את החובות, כלומר לא רק שאסור לתבוע, אלא שהלווה גם לא צריך להשיב את החוב, השביעית משמטת, היא מפקיעה את הממון מן המלוה והוא שייך ללווה, כפי שנא, "ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך", תשמט ידך כפי שכתוב בפרק עשירי במס' שביעית שהמלוה צריך לומר משמט אני, יש מצוה לשמט את הכספים, והלווה לא צריך להחזיר את החוב למלוה.

ישנם שני דינים בשמיטת כספים: השביעית משמטת בסופה, כפי שכתוב במס' ערכין כח: שבערב ר"ה של השנה השמינית נשמטים החובות, אבל קודם לכן החובות עוד לא נשמטים, אלא שישנה מח' בראשונים האם איסור התביעה של "לא יגש" מתחילה כבר עם פתיחת שנת השמיטה, או שגם לתבוע את החוב מותר עד סוף השנה השביעית, שיטת הרמב"ם והרמב"ן שמותר לתבוע את החוב עד סוף שנת השמיטה, כי רק אז כשהשביעית משמטת בסופה, אז גם חל האיסור של "לא יגש", ואילו שיטת הרא"ש שעם פתיחת שנת השמיטה כבר הלאו של "לא יגש" קיים, ואסור כבר לתבוע את החוב, אלא שהחוב לא משתמט עד סוף השנה השביעית, והרא"ש לומד את הדין הזה מהפסוקים, נא' בלשון הפסוק מקץ שבע שנים תעשה שמיטה, מקץ היינו בסוף השנה השביעית, אז השביעית משמטת, אילו את הלאו של "לא יגש" אומר הרא"ש, שמיד בכניסת השנה השביעית כבר אסור לתבוע, כפי שנא' "לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה' ", מיד כשקרא שמיטה כבר אסור לתבוע את החוב.

הלל הזקן התקין שטר פרוסבול שע"י הפרוסבול אין החוב משתמט, ומותר לתבוע את החוב אפי' לאחר שעברה שנת השמיטה, תקנת הפרוסבול מתפרש בפרק עשירי במס' שביעית משנה ב. כתוב במש' שהמוסר שטרותיו לבית-דין אין השביעית משמטת את חובותיו, אדם שמוסר את שטרותיו לב"ד על מנת שב"ד יגבו בשבילו את החוב, כך גם הפרוסבול, הוא מסירת שטרות לב"ד, נמצא שהב"ד גובה את החוב בשבילו, ועל זה לא נא' האיסור של "לא יגש", והשביעית אינה משמטת חוב שנמסר לב"ד. אלא שישנה מח' ראשונים האם הדין של מסירת שטרות לב"ד שהשביעית לא משמטת חובות כאלו, האם זה מהתורה או מדרבנן, שיטת הרמב"ם וכך גם שיטת התוס' במס' מכות ג: שע"י מסירת שטרות לב"ד השביעית לא משמטת מדין תורה, כפי שמביאים את דרשת הספרי והירושלמי מהפסוק שקראנו "ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך" מה שתחת ידך אתה חייב להשמיט, אבל מה שלא תחת ידך אלא נמסר לב"ד אין השביעית משמטת. רש"י במס' מכות ג': חולק וסובר שמסירת שטרות היא רק מדרבנן, מדרבנן אין השביעית משמטת חוב שנמסר לב"ד, וכך גם משמע בדף ל"ז מדברי רש"י. לפי דברי רש"י מסירת השטרות לב"ד זאת היא בעצם תקנת הלל הזקן, לזה קוראים פרוסבול, פרוסבול היא מסירת שטרות, הלל התקין שעי"ז מותר לגבות את החוב. התוס' במס' מכות שואלים על פרוש רש"י, שאם פרוסבול היא תקנת מסירת שטרות, אז מדוע במשניות במס' שביעית זה מופיע כשני ענינים, קודם כתוב שהמוסר שטרותיו לב"ד אין השביעית משמטת, ואח"כ כתוב – דין הפרוסבול, ולפי דברי רש"י זה ממש ענין אחד. התוס' עצמם סוברים שע"י מסירת שטרות לב"ד, מדאורייתא אין השביעית משמטת חובות שנמסרו לב"ד, אלא שאם כך קשה: מה היה צריך הלל הזקן לתקן פרוסבול, הרי מדאורייתא אפשר היה למסור את השטרות לב"ד. מבארים הראשונים או שלפני תקנת הלל הזקן ב"ד עצמם לא היו כל כך מוכנים לקבל את השטרות, כיון שעל ידי כך משכחים את תורת השביעית, או שבעל השטר עצמו היה נמנע מלמסור את שטרותיו לב"ד, כי הוא פחד על שטרותיו, לכן התקין הלל הזקן שכל אחד יוכל לכתוב שטר פרוסבול, וזהו שטר הפרוסבול שהוא בעצם ג"כ מסירת שטרות, אלא שע"י כך נפוצה התקנה והתחילו כולם לכתוב שטר פרוסבול.

ישנו עוד תרוץ שאומר הר"ן אצלנו: שלפני תקנת הלל הזקן רק המוסר שטרותיו לב"ד השביעית לא היתה משמטת, אבל מילווה ע"פ שלא היה כתוב בשטר, לא היה אפשר למסור לב"ד, וממילא השביעית לא היתה משמטת את אותו מלווה, התקין הלל הזקן שאפי' מלווה ע"פ אפשר ע"י פרוסבול למסור אותו לב"ד, וכך גם סוברים תוס' במס' ב"ק לז. שאחרי תקנת הלל הזקן גם מילווה ע"פ אפשר למסור לב"ד ואין השביעית משמטת.

ישנה עוד שיטה והיא שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות בפרק עשירי ממס' שביעית משנה ד'. על נוסח שטר הפרוסבול שכתוב מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שכפי שבארנו זהו בעצם מסירת שטרות, הרמב"ם מפרש את זה אחרת: הרמב"ם מפרש שזה רק מסירת מודעה לב"ד ולא שהוא מוסר להם את החוב, אלא שהוא מוסר להם מודעה שהוא יגבה כל זמן שירצה, והפרוסבול אין עינינו בכלל מסירת שטרות אלא שזה תקנת הלל הזקן ששטר הפרוסבול בעצמו מפקיע את דין השמטת שביעית.

(הרב מרדכי גליס)



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר