אלף בית רש"י
דיוק וחידוש ברש"י
גיטין דף ו
עמוד ב
רש"י ד"ה עשרתם. פירות שנאכל למחר: ערבתם. עירובי חצירות:
ז"ל התוספות בד"ה ערבתם. פי בקונטרס עירובי חצירות ואין נראה אלא כמו שפי' בקונט' בבמה מדליקין (שבת דף לד.) דפריך התם הא גופא קשיא אמרת עם חשיכה ערבתם הא ספק חשיכה לא והדר תני ספק חשיכה מערבין ומשני כאן בעירובי תחומין פי' בקונט' דרישא בעירובי תחומין דבספק חשיכה אין מערבין וכן פר''ח והיינו משום דבעירובי תחומין מחמירין טפי שיש לה סמך מן הפסוק וכן משמע בפ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מו:) גבי הלכה כדברי המיקל בעירוב רב פפא אמר אצטריך סד''א ה''מ בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין אימא לא:
והנה לשון הרש"י שם בפירושו על המשנה - עשרתם. פירות האילן לסעודת שבת שאף אכילת עראי של שבת קובעת למעשר כדאמרינן במסכת ביצה (דף לד:) דשבת עונג איקרי מכל שהוא הוי עונג: ערבתם. ערובי תחומין וחצירות והני תרי שייכי למימרינהו בלשון שאלה דשמא כבר עשו אבל בנר לא שייך הדלקתם דדבר הנראה לעין הוא:
ופשוט ששם זה עיקר דיני שבת ביאר רש"י יותר כמו שכתב גבי עישרתם בהרחבת הדברים, וכן גבי עירבתם, וצריכים לומר שבשאילת עירבתם נכלל גם עירוב חצירות וגם עירוב תחומין, ושם הוזקק רש"י לפרש דהכוונה על עירוב תחומין כדי שיובן מדוע המשנה זה צריך להיות עם חשיכה,
אבל בוודאי שבפשיטות השאילה היא יותר על עירוב חצירות כי עירוב תחומין הוא רק אם יש צורך מצוה או צורך בדווקא, וכאן שזהו מאמר רבה בר בר חנה שצריך לאמרם בניחותא, וסיפור העובדה שכך היה נוהג ר' אשי, ובפשטות ששאילה כל שבוע היא יותר על עירוב חצירות כפי שרש"י נקט כאן, ומפני ששלשת הדברים נאמרים כאחת ושניים מוכרח שיהיו עם חשיכה אז כורך גם עירוב חצירות עימם אף שיכול לשאול אח"כ.
