סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הלכה כרבי מחברו"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין ח ע"א-ע"ב
 

ת"ר: בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל, ובשלשה לחו"ל;
(סימן: ע"ב ב"ר ר"ק)
עפרה טמא - כחו"ל,
והמוכר עבדו לסוריא - כמוכר בחו"ל,
והמביא גט מסוריא - כמביא מחו"ל;
ובשלשה לא"י:
חייבת במעשר ובשביעי' - כא"י,
והרוצה ליכנס לה בטהרה - נכנס,
והקונה שדה בסוריא -
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ח עמוד ב:
כקונה בפרוארי ירושלים.
חייבת במעשר ובשביעית כא"י; קסבר: כיבוש יחיד שמיה כיבוש.
והרוצה ליכנס לה בטהרה - נכנס;
והאמרת: עפרה טמא!
בשידה תיבה ומגדל, דתניא: הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל - רבי מטמא,
רבי יוסי ברבי יהודה מטהר;
ואפי' רבי לא קא מטמא - אלא בארץ העמים, דגזרו על גושה ועל אוירה,
אבל סוריא - על גושה גזרו, על אוירה לא גזרו.
 

1.

רמב"ם הלכות טומאת מת פרק יא הלכה ה:

המהלך בארץ העכו"ם בהרים ובסלעים טמא טומאת שבעה, בים ובמקום שהים עולה בזעפו טהור משום נוגע בארץ העכו"ם וטמא משום אוירה,
הנכנס לארץ העכו"ם בשידה תיבה ומגדל הפורחין באויר טמא, שאהל זרוק אינו קרוי אהל.

2.

כסף משנה הלכות טומאת מת פרק יא הלכה ה:

... הנכנס לארץ העכו"ם בשידה תיבה ומגדל וכו'. בפ"ק דגיטין (דף ח' ע"ב) ובפרק בכל מערבין (מסכת עירובין דף ל':) פלוגתא ופסק כרבי מחבירו

הרמב"ם פסק כ"רבי" בברייתא בסוגייתנו על פי הכלל שהלכה כרבי מחברו - רבי יוסי ברבי יהודה.

3.

נימוק נוסף לפסוק כרבי:

ועוד דבשילהי חגיגה (מסכת חגיגה דף כ"ה) מוקי סתם מתני' כרבי דאמר אהל זרוק לאו שמיה אהל ופירש ר"ש אהל מיטלטל ונזרק כזה לא שמיה אהל להפסיק בין אוירה:

יש "סתם משנה" במסכת חגיגה שהיא כדעת רבי. אמנם שם לא מוזכרת בפירוש דעת רבי כמובא בסוגייתנו אלא מובאת שם סיבת הדין של "רבי" - "אהל זרוק לאו שמיה אהל" [נימוק שמוזכר ברמב"ם לעיל].

3.1

משמע מדבריו, ש"הלכה כסתם משנה" לא רק אם מוזכר בה דין מפורש שהלכה כמותו, אלא גם אם משתמע ממנה דין אחר גם אז תהיה הלכה כאותה הלכה משתמעת!



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר