אלף בית רש"י
דיוק וחידוש ברש"י
גיטין דף ד
עמוד ב
רש"י ד"ה בתי דינין דקבועין. בעיירות כתקנת עזרא בשני ובה' ומצויות שיירות שהולכות לדון במקום הוועד:
רש"י מיישב כאן קושיה העולה מעליה אם ישנם בתי דינים קבועין בכל עיר מדוע אם כן יש שיירות מצויות, ומתרץ רש"י בהסברו שאמנם יש בתי דינין קבועין בעיירות בשני וחמישי אלו היו בתי דין קטנין שאכן היו מתכנסים רק פעמיים בשבוע , אבל היה בית הוועד מקום מרכזי וגדול יותר לישיבה של חכמים וע"כ היו שיירות מצויות מיהודה לגליל - מדינה למדינה בארץ ישראל כמו בזמן שהיה עליה לרגל, אלא שבזמן ביהמ"ק השיירות היו מהגליל ליהודה וחזרה , אבל לאחר החורבן עברה הסנהדרין ליבנה ובהמשך לגליל לאושא טבריה וסביבותיה, והסנהדרין נקראת מקום הוועד כדאיתא במסכת ראש השנה דף לא ע"ב, והשיירות היו בכיוון ההפוך מיהודה לגליל וחזרה,
וכן איתא במסכת סנהדרין דף לא: כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: התוקף את חבירו בדין, אחד אומר: נדון כאן, ואחד אומר: נלך למקום הוועד כופין אותו וילך למקום הוועד. אמר לפניו רבי אלעזר: רבי, מי שנושה בחבירו מנה יוציא מנה על מנה? אלא, כופין אותו ודן בעירו. איתמר נמי, אמר רב ספרא (אמר רבי יוחנן): שנים שנתעצמו בדין, אחד אומר נדון כאן ואחד אומר: נלך למקום הוועד - כופין אותו ודן בעירו, ואם הוצרך דבר לשאול כותבין ושולחין. ואם אמר: כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני - כותבין ונותנין לו... אמר אמימר, הילכתא: כופין אותו וילך למקום הוועד,
ואפשר לומר שבעניני אישות החמורים יותר מדיני ממונות היו פונים למקום הוועד, ורק בעניני ממונות היו מתדיינין בבתי הדין הקבועים לימי שני וחמישי.
