סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

אלף בית רש"י - דיוק וחידוש ברש"י

מסכת סוטה דף מז

עמוד א

רש"י ד"ה האשכולות. מפרש בגמרא שהכל בהן עד ימיהן לא היה מחלוקת בחכמי ישראל כולן היו אומרים דברים כנתינתן למשה מסיני והן הראשונים שנחלקו בסמיכת קרבנות ביום טוב כדאמרינן בחגיגה (דף טז.) והוא היה מחלוקת ראשון שהיה בישראל בדברי תורה:
 

עמוד ב

רש"י ד"ה שהכל בו. תורה באמתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת:
במסכת תמורה בדף טו ע"ב בגמרא עסקינן בעניין שפסקו אנשי האשכלות, ושם מבאר רש"י וז"ל שהכל בו. תורה ויראת חטא וגמילות חסדים:
והדברים מחוורין שכאן במשנה כתב הסבר כללי יותר בהבאת לשון הגמרא במשנה "שהכל בהן" ולא הסביר בדיוק מה הכוונה הכל וזה יכול להתפרש בכמה אופנים,
אבל בגמרא כתב על פי מסקנת הגמרא שם ורמז נתן לכך שכתב ואין דופי כי בגמרא בתמורה בתחילה מובא משנתינו ועל זה פירש רש"י תורה ויראת חטא וכו' , כי הגמרא מביאה בהמשך ברייתא בעניין האשכולות וז"ל במתניתא תנא כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה לא היה בהם שום דופי מכאן ואילך היה בהן שום דופי, ומסביר רש"י דופי. קס''ד דופי של חטא לא היה באשכולות שעמדו פרנסים. של ישראל: והגמרא שואלת על זה ומכאן למד רש"י שהגמרא הבינה שהמשנה והברייתא כיוונו שהכל בו ליראת חטא, ולכן כתב רש"י שם כהוה אמינא,
אבל מסקנת הגמרא שם ( דף טז ע"א) אמר רב יוסף דופי של סמיכה, ומפרש רש"י דופי של סמיכה. דעד יוסף בן יועזר לא נחלקו בסמיכה ולא בשום דבר שעדיין לא נתמעט הלב ולהכי נקט סמיכה דהיא היתה מחלוקת ראשונה שנחלקו בו חכמים מעולם ומיוסף בן יועזר ואילך היה בהן דופי של סמיכה שנחלקו בסמיכת שלמים ביום טוב כדאמרי' בחגיגה (דף טז.) שמאי אומר לסמוך והלל אומר שלא לסמוך:
וזה מה שפירש כאן בגמרא ונקט בלשונו ואין דופי, וגם במשנה כאן רמז למסקנת הדברים שם.
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר