הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מחלוקת ואחר כך סתם" באותה משנה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין ב ע"א
 

/מתני'/. המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם,
רבן גמליאל אומר: אף המביא מן הרקם ומן החגר,
ר' אליעזר אומר: אפילו מכפר לודים ללוד,
וחכ"א: אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים.
והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם,
רשב"ג אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא.

1.
נחלקו הפוסקים אם הלכה כרשב"ג.

ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ז:

2.
הרא"ש פוסק כרשב"ג על פי הכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו".

3.
ה"ים של שלמה" מסביר שבמשנתנו אין הלכה כרשב"ג אלא כ"תנא קמא" שהמביא גט מהגמוניא להגמוניא בארץ ישראל לא צריך לומר "בפני נכתב...".

וההסבר הוא כך:

3.1
דברי רשב"ג שנאמרו על ארץ ישראל היו צריכים להיות מובאים בסוף המשנה אחרי הדין של המביא גט בארץ ישראל, אלא שהתנא בסוף המשנה כנראה "סותם" לא כרשב"ג, אלא שלעולם בארץ ישראל אין אומרים "בפני נכתב..." - אפילו לא מהגמוניא להגמוניא.

3.2
ומכיוון שיש במשנה "מחלוקת ואחר כך סתם" הרי שלפי הכלל במקרה כזה - "הלכה כסתם" ולא כרשב"ג.

4.
זאת אומרת, שהכלל של "הלכה כסתם משנה" גובר על הכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו".

4.1
המקור לכלל:
מסכת כתובות דף עז עמוד א [ועוד מקומות]:

והא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו - הלכה כמותו, חוץ מערב, וצידן, וראיה אחרונה! אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן.

5.
הערה: החידוש בדברי המהרש"ל הוא, שגם באותה משנה שייך הכלל "מחלוקת ואחר כך סתם - הלכה כסתם", אלא שבמשנתנו יוצא שהמחלוקת היא בין "תנא קמא" ורשב"ג, וה"סתם" הוא בסוף המשנה.

6.
ואילו לגבי הכלל של "סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כמחלוקת" באותה משנה מצינו לפעמים שה"סתם" - הכוונה היא ל"תנא קמא", ודעת התנא שחולק על התנא קמא מוגדר כ"מחלוקת", והכלל אז הוא, שאין הלכה כמחלוקת [אלא כ"סתם"], ובדרך כלל באמת הלכה היא כ"תנא קמא".