סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

סוטה מז - גיטין ה

 

1. מה המשותף ל:

א. מקום, אישה, מקח?
ב. יצר, תינוק, אישה?
 

2. השלם:

א. "... מקום על יושביו".
ב. "כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין.......... בידו לעשות תשובה".
ג. "משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה.... ...... מישראל".
ד. "כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מ........ ........".
ה. "שני תלמידי חכמים המהלכין בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראוין ל...... ב...".
ו. "שני ת"ח הדרים בעיר אחת ואין....... זה לזה בהלכה אחד.... ואחד.......".
 

3. שונות:

א. ציין "נכון" או "שגוי": הצירוף "לא דובים ולא יער" מופיע בענייננו.
ב. ממתי, היכן ומדוע נאסרה בחול המועד אפילו מלאכת דבר האבד?
ג. מיהו ה"תנא דמסייע" לאסכולה השוללת כיום מכל וכול הסתייעות ב"קרן לידידות"?
ד. האם נכד חייב בכיבוד סבו?
ה. מיהו החניך המצטיין בקורס מתקדם לענוותנים מתקדמים?
 

תשובות

1. מה המשותף ל:
א. "שלשה חינות הן חן מקום על יושביו, חן אשה על בעלה, חן מקח על מקחו", מ"ז. 6 לפני ההתרחבות.
ב. "יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת", מ"ז. 10 למטה.

2. השלם:
א. "חן מקום על יושביו", מ"ז. מעל אמצע העמוד.
ב. "כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה", מ"ז. בשליש התחתון.
ג. "משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל", מ"ח: בשליש העליון.
ד. "כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה", מ"ח: 3 למטה.
ה. "שני ת"ח המהלכין בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראוין לישרף באש", מ"ט. 12 למעלה.
ו. "שני תלמידי חכמים הדרים בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה", מ"ט. ברבע העליון.

3. שונות:
א. שגוי: "מ"ד נס בתוך נס לא יער הוה ולא דובים" (מ"ז. משום מה התהפך הסדר בביטוי).
ב. "עד ימיו (=של יוחנן כהן גדול) היה פטיש מכה (= בחול המועד) בירושלים". גזירתו - גם במלאכת דבר האבד - נבעה מאווירת החולין שהשרה רעש הפטישים על עולי הרגל, מ"ז: 1 למעלה.
ג. "משרבו מקבלי צדקה מן העובדי כוכבים (בהנחה ש"הקרן לידידות נמנית עמהם) היו ישראל למעלה (=למטה) והם למטה (=למעלה) וכו'", מ"ז: 3 למטה.
ד. מגמרתנו נראה שלא: "רב אחא בר יעקב איטפל ביה ברב יעקב בר ברתיה כי גדל א"ל אשקיין מיא אמר לו לאו בריך אנא...בר ברתך אנא" (רש"י: ואין עלי לכבדך כבן), מ"ט. 2 לפני ההתרחבות.
ה. "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא אמר ליה רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא", מ"ט: בסוף המסכת.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר