הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מתניתין דלא כי האי תנא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה מה ע"א
 

"מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: +דברים כ"א+ ויצאו זקניך ושפטיך זקניך - זו סנהדרין, ושפטיך - זה מלך וכהן גדול. מלך - דכתיב +משלי כ"ט+ מלך במשפט יעמיד ארץ, כהן גדול - דכתיב +דברים י"ז+ ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט. " 

1.
הגמרא קובעת שהמחלוקת במשנה אם שלושה או חמישה דיינים בדין של עגלה הערופה לא סוברת כמו התנא רבי אליעזר בן יעקב בברייתא, שסובר שצריך להוסיף אנשים נוספים, מלך וכהן גדול.

2
"יד מלאכי", סעיף תז:

"מתניתין דלא כי האי תנא - כל היכא דקאמר הכי - קאי במסקנא, מדלא קאמר לימא מתניתין דלא כי האי תנא,... "

כלומר, הקביעה בגמרא שמשנתנו לא תואמת את דעת התנא בברייתא – נשארת גם למסקנה ולא נדחית.
אם הגמרא היתה פורכת את הקביעה הזו, אזי, היתה פותחת את ההשוואה בביטוי "לימא..." [כך בדרך כלל הגמרא דוחה את האמור ב"לימא..."]

3.
גם אם נאמר שנשארת הקביעה שהמשנה איננה תואמת את דברי התנא האחר בברייתא, עדיין לא ברור כיצד תיקבע ההלכה.

הערה: האחרונים שואלים: מניין שהמשנה לא סוברת כרבי אליעזר בן יעקב? אולי היא מתכוונת גם לדבריו? והם עונים כמה הסברים.

4.
אבל אולי נראה פשוט, שזהו העניין, שהגמרא קובעת שהיא יודעת שאין התאמה בין המשנה לברייתא. היא יודעת זו ממסורת, וזו היא המשמעות של הביטוי "מתניתין דלא כי האי תנא"!

5.
ואולי יש לומר שבעצם קביעת הביטוי "מתניתין דלא כי האי תנא" על ידי "עורך הגמרא" הוא קובע שהלכה כמשנה [ואמנם כך נפסק ברמב"ם בסוגייתנו - ראה מה שכתבנו על הדף הקודם - מסכת סוטה דף מד].