סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אלא מעתה" – "אי הכי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה מה ע"א
 

(מאי קאמר רחמנא המיוחדין שבשופטיך)
אלא מעתה, ויצאו - שנים ומדדו - שנים,
לר' יהודה הרי כאן תשעה,
לרבי שמעון הרי כאן שבעה!

1.

סוגייתנו היא המשך הסוגיה מהדף הקודם - מסכת סוטה דף מד עמוד ב.

2.

יש סוגיה המקבילה במסכת סנהדרין דף טו.

3.

הגמרא מביאה ברייתא שמסבירה את המחלוקת במשנה לגבי מספר הדיינים הנצרכים בנושא של "עגלה ערופה". רבי יהודה סובר "חמשה", ורבי שמעון סובר "שלושה" [כמו במשנה], והגמרא מסבירה את המחלוקת בדרשות הפסוקים בפרשת עגלה הערופה.

4.

הפסוק בתורה הוא: ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל".
הגמרא שואלת "אלא מעתה: 'ויצאו' – שנים... "
כלומר, מדוע לא לומדים ריבוי של שני דיינים נוספים מהמילה "ויצאו". ולפי רבי שמעון במקום שלושה, צריכים להיות חמישה דיינים, ולפי רבי יהודה, במקום חמישה – שנזדקק לשבעה דיינים.

4.1

עונה הגמרא שמהמלה "ויצאו" לומדים דין אחר.

5.

מדוע הגמרא השתמשה בביטוי "אלא מעתה" ולא בביטוי "אי הכי", שהרי שניהם באים לשאול: אם אתה אומר כך.... [בסוגייתנו: שממילה שכתובה בלשון רבים "זקניך" לומדים שצריכים שני דיינים] אז קשה מכיון ש... [בסוגייתנו: נלמד גם מהמילה "ויצאו" ויצטרכו תוספת של שני דיינים...]

6.

הביטוי "אלא מעתה" מתפרש בשפתנו: "אם כך, שהדין הוא כך וכך... אז קשה..." אבל אם לא תגיד כך וכך לא יהיה קשה.
הסבר זה בדיוק מתאים למשמעות של הביטוי "אי הכי".

7.

וכן מוסבר בספרי הכללים, "שארית יוסף" [נתיב המשנה]:

" לשון אלא מעתה טבעו כלשון אי הכי , וכן יורה לשון מעתה, וכן מצינו בפרק במה מדליקין
(כ"ג ב') גבי אלא מעתה ביום טוב נמי לישתרי, אשר כתבו התוספות וזה לשונם:
לפי פרוש זה מתיישב לישנא דאלא מעתה, דמשמע שיש לפרש בענין אחר שלא
יקשה ביום טוב לישתרי ... "

7.1

וכן: כללי הגמרא על הליכות עולם (שער שני סעיף ד על הביטוי "אי הכי"):

"כתב הרמב"ן ז"ל, אלא מעתה הוי כמו אי הכי, ובפרק ב דיומא (כד ב תד"ה אלא מעתה) גבי אלא מעתה זר שסידר המערכה ליחייב כתבו התוס' ז"ל לא ידענו למאן פריך ומאי אי אמרת בשלמא איכא הכא"

8.

ונראה לי לומר [חידוש]:
כשהשאלה היא מסוגיה אחרת המונח הוא "אלא מעתה".
כשהשאלה היא מהסוגייה הנוכחית – הפתיחה היא "אי הכי".

9.

הבחנה זו יכולה להסביר את התופעה הבאה:

"אי הכי – אימא סיפא" או "אי הכי – אימא רישא" מופיע 61 פעמים בש"ס [כלומר, "אי הכי" מתאים כשהקישור הוא לסוגיה הנוכחית – "רישא"; "סיפא"].

9.1

"אלא מעתה – אימא סיפא" או "אלא מעתה – אימא רישא" לא מופיע כלל בש"ס [הביטוי "אלא מעתה" "לא מתאים" להקשות מתוך הסוגיה הנוכחית].
אמנם אין בזה די להוכחת ההסבר.

10.

בסוגייתנו: אם הגמרא היתה שואלת על המילים שמהם דרשו את מספר הדיינים אז היה מתאים השימוש בביטוי "אי הכי", אבל השאלה היא מ"ויצאו" - המילה הראשונה בפסוק [שעדיין לא נידונה בסוגיה], ולכן זה נחשב, אולי, כסוגיה אחרת, ולכן השימוש הוא ב"אלא מעתה".

11.

אבל כנראה שההסבר הוא יותר פשוט: בסוגייתנו הגמרא מקשה על שני בעלי המחלוקת, שלפי כל דעה [חמישה דיינים או שלושה דיינים] צריכים להוסיף שני דיינים – מהמילה "ויצאו".
לכן הגמרא לא יכלה להשתמש בביטוי : "אי הכי", שמשמעו הוא שהקושי הוא רק לצד אחד. אבל מכיוון שהקושי הוא לשני בעלי המחלוקת, הגמרא משתמשת בביטוי "אלא מעתה".

12.

ונראה לי להוסיף להסברנו לעיל בסעיף 8: "אי הכי" היא קושיה חזקה יותר מקושיית "אלא מעתה" כי מי שהכיר את הסוגיה היה עליו להיות מודע מעצמו לקושיה, אבל קושיית "אלא מעתה" - קושיה מעניין אחר/דומה קצת "חלשה", שהרי אולי מי שהזכיר את הסוגיה המדוברת לא הכיר את אותו עניין/סוגיה.

13.

בדף הגמרא הנוכחי יש עוד פעמיים "אי הכי" ומתאים להגדרתנו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר