הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תניא אידך"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה מג ע"א
 

גמ'. תנו רבנן:
ודברו השוטרים - יכול דברים של עצמן?
כשהוא אומר: +דברים כ+ ויספו השוטרים - הרי דברים של עצמן אמור,
הא מה אני מקיים ודברו השוטרים? בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר,
הא כיצד?
כהן מדבר ושוטר משמיע.
תני חדא:
כהן מדבר ושוטר משמיע,
ותניא אידך:
כהן מדבר וכהן משמיע,
ותניא אידך:
שוטר מדבר ושוטר משמיע!
אמר אביי: הא כיצד?
מונגש עד ודברו - כהן מדבר וכהן משמיע,
מודברו עד ויספו - כהן מדבר ושוטר משמיע,
מויספו ואילך - שוטר מדבר ושוטר משמיע.

1.
לכאורה יש סתירה בין שלושת הברייתות.

2.
אביי מיישב, ואומר שכל ברייתא מדברת על קטע אחר בדברי הכהנים והשוטרים.

3.
משמעות הביטוי "תניא אידך" ו"ותניא אידך":

יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרנב

תניא אידך. שיטת התלמוד היא למנקט הך לישנא היכא דקא מייתי ברייתא אחריתי לסיועי קמייתא
ומצאתי מחודש דקאמר תניא אידך היכא דברייתא בתרייתא פליגי אקמייתא בסוטה דף ט"ו ב' דקאמר תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וכו' ופי' רש"י פליגי אקמייתא וכו' עיין שם:

3.1
ה"יד מלאכי" אומר שמשמעות הביטוי "תניא אידך" היא סיוע מהברייתא לאחת הדעות.

3.2
כמו כן הוא מציין שלעיתים הביטוי הזה דווקא פותח ציטוט ברייתא שסותרת את הדעה שלפניה.

3.3
בסוגייתנו משמע כבסעיף 3.2 "דברייתא בתרייתא פליגי אקמייתא".

3.4
הערה: אולי הניסוח "ותניא אידך" מעיד על השלמה בין הברייתות, ואילו הביטוי "תניא אידך" מעיד על סתירה בין הברייתות.

4.
אלא שאביי מיישב את הסתירה בין 3 הברייתות, והוא מנסח זאת: אמר אביי: הא כיצד?

5.
ונראה להעיר:

מי כתב את הביטוי "תניא אידך"?

5.1
אם נאמר שביטוי זה נאמר במהלך הדיון בבית המדרש, הרי שמתאים לשתי האפשרויות שמובאות על ידי ה"יד מלאכי" - לעיל סעיף 3-3.3

5.2
ואם נאמר ש"תניא אידך" נקבע על ידי "עורך הגמרא" שבא לפסוק כשלושת הברייתות, הרי שצריך לומר ש"עורך הגמרא" שיבץ את הביטוי "תניא אידך" אחרי שאביי יישב את הסתירה בין שלושת הברייתות.