הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ברכת כהנים בתפילת מנחה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סוטה לח ע"ב
בזמן שהכהנים מברכים את העם, מה הן אומרים?
אמר ר' זירא אמר רב חסדא: +תהלים קג+ ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו', ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו,
ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה'.
במוספי דשבתא מה הן אומרים?
אמר רבי אסי: +תהלים קלד+ שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו',
שאו ידיכם קדש וברכו את ה',
+תהלים קלה+ ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה.
ולימא נמי: +תהלים קלד+ יברכך ה' מציון, דכתיב בההוא עניינא!
אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי: מתוך שהתחיל בברכותיו של הקב"ה, מסיים בברכותיו של הקב"ה.
במנחתא דתעניתא מאי אמרי?
אמר רב אחא בר יעקב: +ירמיהו יד+ אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך,
+ירמיהו יד+ מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וגו', למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע וגו'.
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מ עמוד א
בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמר?
אמר מר זוטרא, ואמרי לה במתניתא: +תהלים קכח+ הנה כי כן יברך גבר ירא ה', יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך, וראה בנים לבניך שלום על ישראל.
היכן אומרן? רב יוסף אמר: בין כל ברכה וברכה, ורב ששת אמר: בהזכרת השם.
א.
בסוגייתנו מוכח שיש ברכת כהנים בשחרית כל יום ובמוסף של שבת [גם בראש חודש ובמועדים] וגם במנחה בתענית ציבור, ובתפילת נעילה ביום כיפור.
ב.
ראה מה שכתבנו על הסוגיה המורחבת בעניין זה במסכת תענית דף כו:
הנושאים שדנו בהם:
1. "סתם משנה" ומחלוקת בברייתא
2. הלכה כרבי יוסי גם נגד "סתם משנה"?
3. "זו דברי... אבל..."
בגמרא:
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כו עמוד א
/משנה/. בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום:
בשחרית,
במוסף,
במנחה,
ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות,
וביום הכפורים.
...
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כו עמוד ב
...
גמרא. בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהם כו'. תעניות ומעמדות מי איכא מוסף? -
חסורי מיחסרא והכי קתני: בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהן כל זמן שמתפללין, ויש מהן ארבעה פעמים ביום: שחרית, ומוסף, מנחה, ונעילת שערים. ואלו הן שלשה פרקים: תעניות, ומעמדות, ויום הכפורים.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: שחרית ומוסף - יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה - אין בהן נשיאת כפים.
מאן חכמים - רבי יהודה היא.
דתניא: שחרית ומוסף, מנחה ונעילה, כולן יש בהן נשיאת כפים, דברי רבי מאיר,
רבי יהודה אומר: שחרית ומוסף - יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה - אין בהן נשיאת כפים.
רבי יוסי אומר: נעילה יש בה נשיאת כפים, מנחה - אין בה נשיאת כפים.
במאי קמיפלגי?
רבי מאיר סבר: כל יומא טעמא מאי לא פרשי כהני ידייהו במנחתא - משום שכרות, האידנא ליכא שכרות.
רבי יהודה סבר: שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיח שכרות - לא גזרו בהו רבנן, מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא שכרות - גזרו בהו רבנן.
רבי יוסי סבר: מנחה דאיתה בכל יומא - גזרו בה רבנן, נעילה דליתה בכל יומא - לא גזרו בה רבנן.
אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר.
ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר.
ורבא אמר: מנהג כרבי מאיר.
מאן דאמר הלכה כרבי מאיר - דרשינן לה בפירקא.
מאן דאמר מנהג - מידרש לא דרשינן, אורויי מורינן.
ומאן דאמר נהגו - אורויי לא מורינן, ואי עביד - עביד, ולא מהדרינן ליה.
ורב נחמן אמר: הלכה כרבי יוסי.
והלכה כרבי יוסי.
והאידנא מאי טעמא פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא? -
כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי - כתפילת נעילה דמיא.
מבנה הגמרא:
1.
גמרא. בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהם כו'. תעניות ומעמדות מי איכא מוסף? -
חסורי מיחסרא והכי קתני: בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהן כל זמן שמתפללין, ויש מהן ארבעה פעמים ביום: שחרית, ומוסף, מנחה, ונעילת שערים. ואלו הן שלשה פרקים: תעניות, ומעמדות, ויום הכפורים.
"חיסורי מיחסרא" - הגמרא מוסיפה "אוקימתא" במשנה.
2.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: שחרית ומוסף - יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה - אין בהן נשיאת כפים.
רב נחמן [תלמידו של "רבה בר אבוה" - תלמידו של רבי יוחנן].
רב נחמן קובע שמשנתנו שהיא "סתם משנה" היא דעת רבי מאיר וחכמים חולקים עליו. בפשטות רב נחמן מסתמך על הברייתא שמובאת בהמשך [ואולי ניתן לומר שהוא ידע זאת על סמך מסורת בעל פה!]
2.1
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות:
שי. זו דברי פלוני, כשהגמרא אומרת זו דברי פלוני על הסתם פליג עליה ולא סבר כוותיה. וכן כתבו התוספות (ד"ה ומאי) בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף ל"ה (א), וזה לשונם: זו דברי סומכוס, משמע זו ולא סבירא ליה, אף על גב דמוכח בפרק בית כור (שם בבא בתרא דף קה א) דאיכא זו וסבירא ליה, מיהו סתם זו לא סבירא ליה. וכן כתב הר"ן פרק אלו נערות (כתובות דף מ ב ד"ה זו דברי רבי מאיר) דזו לא סבירא ליה, כל היכא דלא מפרש בהדיא זו וסבירא ליה.
כלומר, הגמרא אומרת "זו דברי רבי מאיר" כדי ללמדנו שאין הלכה כמותו. ולכאורה מדוע שנחשוב שהלכה כרבי מאיר אם חכמים חולקים עליו והרי במחלוקת רבי מאיר וחכמים הכלל הוא שהלכה כחכמים?
אלא, מכיון שמשנתנו היא "סתומה" והכלל הוא שהלכה כסתם משנה, לכן הגמרא פוסקת "זו דברי רבי מאיר" ומשתמשת בנוסחה שמעידה שפוסקת שלא כרבי מאיר אלא כחכמים.
וראה בהמשך אם מתאים גם בסוגייתנו.
3.
ממשיכה סוגייתנו:
מאן חכמים - רבי יהודה היא.
הביטוי הנ"ל עונה על שאלתנו לעיל, שבאמת מדובר שרבי יהודה - בברייתא - הוא זה שחולק על רבי מאיר במשנתנו, ולכן יש משמעות רבה לביטוי לעיל - "זו דברי רבי מאיר" - ללמדנו שהלכה כרבי יהודה [שלכן רב נחמן כינהו "חכמים"], ואמנם בדרך כלל בין כך ובין כך הלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר ומדוע רב נחמן מדגיש זאת? אבל זה רק כשהם מוזכרים באותו "מקור" [משנה או ברייתא] אבל בסוגייתנו שהמשנה היא "סתם משנה" הרי שהלכה צריכה להיות כמותה על פי הכלל של "סתם במשנה ומחלוקת בברייתא - הלכה כסתם משנה" - כרבי מאיר, ולכן צריך היה רב נחמן לחדש ולפסוק [בניגוד לכלל - וזו סמכותו] כרבי יהודה בברייתא [ובלשונו של רב נחמן - "חכמים"].
4.
הגמרא מצטטת את הברייתא:
דתניא: שחרית ומוסף, מנחה ונעילה, כולן יש בהן נשיאת כפים, דברי רבי מאיר,
רבי יהודה אומר: שחרית ומוסף - יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה - אין בהן נשיאת כפים.
רבי יוסי אומר: נעילה יש בה נשיאת כפים, מנחה - אין בה נשיאת כפים.
בברייתא מובאות 3 דעות לגבי התפילות שבהם יש נשיאת כפים.
וכדברי רב נחמן לעיל - בסעיף 3 - משנתנו היא כרבי מאיר כאן בברייתא, ואילו "חכמים"="רבי יהודה" חולק. אבל הרי גם רבי יוסי חולק על רבי מאיר ומדוע לעיל אמרה הגמרא "מאן חכמים רבי יהודה" בלבד? אלא יש לומר, כפי שהסברנו לעיל שהביטוי לעיל "זו דברי... אבל..." בא לומר שרב נחמן פוסק כרבי יהודה דווקא ולא כרבי מאיר וגם לא כרבי יוסי [ראה בהמשך].
4.1
הגמרא מסבירה את הנימוקים לכל אחד מהתנאים החולקים:
במאי קמיפלגי?
"במאי קמיפלגי" - לגבי מחלוקת תנאים.
רבי מאיר סבר: כל יומא טעמא מאי לא פרשי כהני ידייהו במנחתא - משום שכרות, האידנא ליכא שכרות.
רבי יהודה סבר: שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיח שכרות - לא גזרו בהו רבנן, מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא שכרות - גזרו בהו רבנן.
רבי יוסי סבר: מנחה דאיתה בכל יומא - גזרו בה רבנן, נעילה דליתה בכל יומא - לא גזרו בה רבנן.
5.
הגמרא פוסקת במחלוקת התנאים בברייתא [וממילא פוסקת כמשנתנו או כנגדה]
אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר.
לפי ההמשך - לפי "רב" - הכוונה היא שכך הלכה - כרבי מאיר - וכך פוסקים הלכה למעשה.
ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר.
רבי יוחנן לא "מגלה" כמי הוא פוסק ורק אומר שנהגו העם כרבי מאיר, ולפי המשך הגמרא הכוונה היא שלא פוסקים כך - כרבי מאיר - בפרהסיא לציבור אבל כן ליחיד. משמע שבאמת כך הלכה אלא בגלל חשש [ראה בנימוקי הגמרא לעיל] לא אומרים ההלכה בפרהסיא. ומה כן אומרים בפרהסיא? [לא ברור לי].
ורבא אמר: מנהג כרבי מאיר.
לפי רבא ההלכה כנראה ממש לא כרבי מאיר, לכן לא אומרים את דינו אפילו ליחיד אבל מי שעשה כמוהו, יצא ידי חובתו.
ויש לשאול אז כמי כן פוסקים לרבים?
מאן דאמר הלכה כרבי מאיר - דרשינן לה בפירקא.
מאן דאמר מנהג - מידרש לא דרשינן, אורויי מורינן.
ומאן דאמר נהגו - אורויי לא מורינן, ואי עביד - עביד, ולא מהדרינן ליה.
5.1
רב נחמן פוסק כרבי יוסי. כלומר, רב נחמן פוסק בפשטות נגד כל האמוראים בקטע הקודם.
ורב נחמן אמר: הלכה כרבי יוסי.
6.
הגמרא עצמה מכריעה שהלכה כרבי יוסי.
והלכה כרבי יוסי.
ברור מדוע צריך שהגמרא עצמה ["עורך הגמרא"? תוספת הסבוראים?] תכריע, שהרי לפי כל הכללים אין סיבה להכריע כרב נחמן שחולק על שלושת האמוראים לעיל: "רב"; "רבי יוחנן" ורבא, ובעיקר שרבא נחשב כ"בתראי" לעומת רב נחמן.
6.1
אם נאמר שבסוגייתנו "רב נחמן" הוא רב נחמן בר יצחק - תלמידו של רבא - הרי שהלכה כמותו כי הוא "בתראי" - [מאוחר לכל שאר האמוראים], אבל לא ברור שבמקרה כזה "הלכה כבתראי" - כיחיד נגד רבים!
6.2
אבל באמת יש לומר, מפני שרבי יוחנן ורבא לא ממש פוסקים כרבי מאיר והם מתלבטים, לכן יתכן שהכרעתו של רב נחמן כן מתקבלת, ואין צורך אפילו בהכרעת "עורך הגמרא" - "והלכה כרבי יוסי" - ומתאים לפי מי שלא גורס סיומת זאת בגמרא.
6.3
והאידנא מאי טעמא פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא? - כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי - כתפילת נעילה דמיא.
7.
מהספר "ערכי תנאים ואמוראים" - רבי יוחנן:
גרסינן במסכת תענית בפרק אחרון42), בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין כפיהן ארבע פעמים ביום שחרית מנחה ומוסף ובנעילת שערים. ובגמרא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים שחרית ומוסף יש בהן נשיאת כפים נעילה אין בה נשיאת כפים.
מאן חכמים רבי יהודה דתניא שחרית ומוסף מנחה ונעילה יש בהן נשיאת כפים [דברי ר"מ ר"י אומר שחרית ומוסף יש בהן נשיאת כפים], מנחה ונעילה אין בהן נשיאת כפים. רבי יוסי אומר מנחה אין בה נשיאת כפים נעילה יש בה. והתם מפרש לטעמייהו במאי פליגי.
ומסקינן
אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר [ור' יוחנן אמר נהגו העם כר' מאיר]. ומסקנא מ"ד נהגו אורויי נמי לא מורינן, ומ"ד הלכה דרשינן לה בפירקא.
עד כאן "סיכום" סוגייתנו.
7.1
והכא סתמא במתניתין ומחלוקת בברייתא, ואפילו הכי לא רמינן מהא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן הלכה כסתם, משמע להוראה. וכיון דסתמא דמתניתין עיקר אפילו אי רבים פליגי איחיד [כי האי] דהכא, מאי טעמא א"ר יוחנן נהגו העם אבל אורויי לא מורינן.
הוא מקשה כעין דברינו לעיל בסעיף 3. אבל עיקר קושייתו היא מרבי יוחנן עצמו, שהרי מצד אחד רבי יוחנן קבע את הכלל של "הלכה כסתם משנה" ומצד שני - בברייתא - רבי יוחנן לא פסק כרבי מאיר שהוא ה"סתם משנה" במשנתנו.
וראה ב"דקדוקי סופרים", שבמקום "רבי יוחנן" יש לגרוס "רב הונא", וממילא בטלה הקושיה!
7.2
ואפילו הכי מסקינן התם ורב נחמן אמר הלכה כרבי יוסי. וסתמא דתלמודא קא פסיק כרבי יוסי דמסיק הלכה כרבי יוסי.
מסקנת הגמרא היא כרבי יוסי. הוא מדגיש שההכרעה בסוגייתנו היא על ידי "סתמא דתלמודא" [="סתמא דגמרא"]. הוא מתכוון ל"עורך הגמרא" [?]. לא נראה שהוא מתכוון להכרעה של הסבוראים!
7.3
ואף על גב דאיכא למימר טעמא דרב נחמן משום דהוה ליה מכריע. דהא בשחרית ומוסף הכל שוין אלא דרבי מאיר מוסיף אף מנחה ונעילה, ורבי יהודה פליג ואמר דלית בהו כלל נשיאת כפים וא"ר יוסי במנחה כרבי יהודה ובנעילה כרבי מאיר,
יש סברא לפסוק כרב נחמן שפסק כרבי יוסי, מפני שדעת רבי יוסי נחשבת דעת ה"מכריע" [דעת "ביניים"="אמצעית"] - בין דעת רבי מאיר לדעת רבי יהודה.
7.4
אפילו הכי קשיא, דמי עדיפא הכרעה מפלוגתא דרבים על היחיד,
דאפילו אם סתם לן הכא מתניתין כיחידאה וברייתא כרבים הלכה כיחידאה,
משום האי טעמא דסתם מתניתין עיקר. ומאי שנא הכרעה.
הוא טוען שבכל אופן הכלל של "הלכה כסתם משנה" - ואפילו אם היא כדעת יחיד - רבי מאיר - עדיפה!
7.5
והא ליכא למימר דרב נחמן סבירא ליה כמ"ד אין הלכה כסתם משנה, דפליגי אמוראי אלבא דרבי יוחנן אי אמרי' הכי אי לא, כדבעינן למימר לקמן בעזר השם. דהא רב נחמן סבירא ליה הלכה כסתם משנה, כדאיתא בפ"א דפסחים [ מסכת פסחים דף יא עמוד ב ומסכת פסחים דף יג] ...
...
הקושיה בסעיף 7.4 חזקה כי אין לומר שרב נחמן לא מקבל את הכלל של "הלכה כסתם משנה"!
...
אלמא רב נחמן סבירא ליה דהלכתא כסתם...
7.6
והוא ממשיך ודן ומביא הוכחות שהכלל הוא ש"הלכה כרבי יוסי" אפילו נגד "סתם משנה"!
8.
שאלה: כיצד בתחילת הסוגיה רב נחמן אמר "זו דברי רבי מאיר..." שמשמע שהלכה לא כרבי מאיר במשנה = "סתם משנה" [בסעיפים 2-3 לעיל] אלא כרבי יהודה בברייתא [="חכמים"] ואחר כך הגמרא מביאה את פסקו של רב נחמן כרבי יוסי - סעיף 5.1.
8.1
הסבר א: אולי רב נחמן בסוף הסוגיה הוא רב נחמן בר יצחק - תלמידו של רבא.
8.2
הסבר ב: את הדיעה הראשונה אמר רב נחמן בשם "רבה בר אבוה" וכנראה שאת הפסק כרבי יוסי אמר רב נחמן בשם עצמו ["ולא סבירא ליה" מה שאמר בשם רבה בר אבוה!]
9.
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד הלכה ב:
במה דברים אמורים בתעניות שמתפללין בו מנחה ונעילה כגון ב צום כפור ותענית צבור, אבל תענית שאין בו נעילה כגון תשעה באב ושבעה עשר בתמוז, הואיל ותפלת מנחה שלהם סמוך לשקיעת החמה הרי נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום, ולפיכך יש בה נשיאת כפים, וכהן שעבר ועלה לדוכן במנחה של יום הכפורים הואיל והדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול היה לפיכך הורידוהו.
כתר המלך הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד הלכה ב:
[ב] וכהן שעבר ועלה לדוכן במנחה של יוה"כ הואיל והדבר ידוע שהוא יום שאין בו שכרות ה"ז נושא כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול היה וכו'. והנה נושאי כלי רבינו לא הביאו מקור לזה ונ"ל לומר דיצא לרבינו מזה דאיתא התם במס' תענית דף כ"ו ע"ב אמר רב יהודה הלכה כר' מאיר ור' יוחנן אמר נהגו
וס"ל לרבינו דאף דאפסק שם הלכה כר' יוסי מ"מ לא אתי רק לאפוקי מהאי מ"ד דאמרי הלכה כר"מ ומנהג כר"מ אבל לא לאפוקי ממ"ד דנהגו כר"מ דאי עביד לא מהדרינן...
לפי דבריו יוצא דבר מענין, שבאמת ההלכה היא כרבי יוסי - כפסק רב נחמן, וכפסק הגמרא - אבל גם כאותו מאן דאמר - רבי יוחנן - ראה לעיל סעיף 5 - שאמר "נהגו כרבי מאיר".
9.1
ואולי ניתן לחדש, רב נחמן עצמו פסק לגמרי כרבי יוסי, ואילו הפסק של הגמרא - "והלכה" [ויש גירסא "והלכתא"] - הוא שגם מי שעשה כרבי מאיר לא מחזירים אותו - כרמב"ם - לפי ההסבר של המקור האחרון - לעיל.
10.
ראה מה שכתבתי על מסכת עירובין דף סב עמוד ב בקשר ל"נהגו" / "מורין" וכו'.
ג.
חזרה לסוגייתנו - מסכת סוטה דף לט
11.
משמע שסוגייתנו פוסקת כדעת רמי מאיר שם במסכת תענית שיש ברכת כהנים גם במנחה, ולא כרבי יוסי שנפסקה הלכה כמותו שם .
12.
ראה "שוטנשטיין" הערה 25, שסוגייתו כרבי מאיר שם במסכת תענית וכ"סתם משנה" שם,
12.1
ומוסיף שם, שגם אפשר לומר שסוגייתנו מדברת כלפי אלה שמתפללים מנחה ביום התענית סמוף לשקיעת החמה שהוא זמן תפילת נעילה ביום כיפור שהכל מודים בה שנושאים בה כפים.
כלעיל בסעיף 9 - דעת הרמב"ם.
