הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כח הרצון-הרוח שולט בגוף

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה לו ע"ב
 

באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות?
דכתיב: +משלי כט+ ורועה זונות יאבד הון.
מיד: +בראשית מט+ ותשב באיתן קשתו,
א"ר יוחנן משום ר' מאיר: ששבה קשתו לאיתנו, ויפוזו זרועי ידיו -
נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו,
מידי אביר יעקב - מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד? אלא אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל - משם זכה ונעשה רועה, שנאמר: +תהלים פ+ רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף.

1.
גם כאן מוזכר הביטוי "אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר" כבדף הקודם - מסכת סוטה דף לה עמוד א.
וראה שם, "שוטנשטיין" הערה 3, שיש גורסים כאן "רבי" ולא "רבי מאיר", ויש גירסא של "רבי יוחנן" בלי "משום רבי...", ולכן המימרא כאן בסוגייתנו לא מנויה שם בדף לה.

2.
ונראה לומר שגם אם מדובר בסוגייתנו במימרא של "אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר" בכל זאת יש סיבה מדוע מימרא זו לא נכללה ברשימה בדף הקודם.
שם הסברנו שכל המימרות של "רבי יוחנן משום רבי מאיר" עוסקות בנושאים של "גלוי" ו"נסתר", ואילו כאן מדובר על כח הרצון שגובר ומשפיע על תופעת טבע אנושית. גם הרצון וגם החוש הטבעי שייכים יותר לצד הגשמי הגלוי ולא מהווה היבט רוחני גמור.

3.
אלה שלא גורסים כאן את רבי מאיר - כבסעיף 1 - סוברים כנראה, שגם הנושא שבסוגייתנו מתאים לגדרים שהסברנו בדף הקודם, ובכל זאת סוגייתנו לא נמנתה שם כי היא לא נאמרה על ידי "רבי יוחנן משום רבי מאיר".