סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"סימן" - גלוי ונסתר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה לה ע"א
 

וילכו ויבאו - א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה. 
+במדבר יג+ ויספרו לו ויאמרו באנו וגו', 
וכתיב: אפס כי עז העם - 
אמר רבי יוחנן (סימן: אמ"ת לבד"ו לוי"ה) משום ר"מ: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו - אין מתקיים בסופו. 

הערות:

1.

"אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר" - ראה במפרשים לגבי הסימן אמ"ת לבד"ו לוי"ה.

2.

"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי"

וילכו ויבאו - א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה.

שיטת רשב"י - [רשב"י - שיטה]. מפרש כאן לפי הנסתר - לפי העתיד.

3.

+במדבר יג+ ויספרו לו ויאמרו באנו וגו',
וכתיב: אפס כי עז העם -
אמר רבי יוחנן (סימן: אמ"ת לבד"ו לוי"ה) משום ר"מ: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו - אין מתקיים בסופו.

"סימן": אמ"ת - סוגייתנו.

שיטת רבי מאיר ["רבי מאיר" - שיטה] - שילוב ריאלי עם הנסתר והעתיד. ואולי הכוונה אפילו לכך שהנסתר "הופך" את הגלוי. דברי אמת כשלעצמם נועדו לאמירת דברי שקר - לשון הרע.

3.1

שונה מסעיף 2 לעיל - לגבי רשב"י - שם היה מדובר שהנסתר סותר ממש את הנגלה. בנגלה כוונת המרגלים בהליכתם היתה לטובה אבל רשב"י דורש את הפסוק שבאמת כבר אז כוונתם הפנימית היתה לרעה.

4.

"סימן": לבד"ו=לכד"ו [ראה הגירסה במפרשים]

מסכת סוטה דף מב עמוד ב:

א"ר יוחנן משום רבי מאיר, בשלשה מקומות לכדו פיו לאותו רשע:
אחד, ברו לכם איש וירד אלי;
ואידך, אם יוכל להלחם אתי והכני וגו';
ואידך, דקאמר ליה לדוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות.


מדובר על גלית [נגד דוד] שהוציא מפיו מלים שרמזו על מפלתו. רבי מאיר מדגיש שלא היה רק רמז, אלא שדבריו גרמו ממש למפלתו. נלמד מכאן שמלים "מגשימות" את עצמם. ראה, שם, "שוטנשטיין", הערה 11, - "ברית כרותה לשפתים"

שיטת רבי מאיר ["רבי מאיר" - שיטה] - שילוב ריאלי עם הנסתר והעתיד. כוונתו הגלויה והפנימית [של גלית - כוונה סוביקויבית] היתת לטובתו, אבל ב"נסתר" היו בדבריו קביעה לרעתו [פנימיות - הרגשה סובייקטיוית; "נסתר" - עניין אובייקטיוי].

5.

"סימן": לוי"ה:

מסכת סוטה דף מו עמוד ב:

אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: כל שאינו מלוה ומתלוה - כאילו שופך דמים,
שאילמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע לא גירה דובים לתינוקות...

שיטת רבי מאיר ["רבי מאיר" - שיטה]: הימנעות מפעולה שנראית "פשוטה" - ללוות אדם בדרכו - גרמה לאסון! משמע שיש לקיים בהקפדה גם הלכות "פשוטות" [בין אדם לחברו] שיש להן השפעה ישירה על דברים "גדולים".

6.

כל שלושת הדברים של ה"סימן" בסוגייתנו הם במסכת סוטה, שעיקרה סודות ונסים של המים המרים.

ראה גם בדף הבא - מסכת סוטה דף לו

7.

בסוגייתנו רבי יוחנן הוא זה שאמר משום רשב"י והוא זה שאמר משום רבי מאיר ["רבי יוחנן" - שיטה].
בדרך כלל משמעות המושג "משום" היא שהחכם המאוחר לא שמע את הדברים מהחכם המוקדם באופן ישיר ולא חי בדורו [מתאים לסוגייתנו].

7.1

אבל נראה לי לומר - שכוונה [נוספת] של המושג "משום" היא, שהחכם המאוחר אימץ את שיטת החכם המוקדם, ובעיקר כשמדובר - כבסוגייתנו - על אמורא שאמר "משום" תנא.

7.2

ובנוסף לאמור לעיל יש לומר שמתאים לרבי יוחנן לומר דברים בשם התנאים מפני שהיה ממעבירי המסורה ["מעתיקי השמועה"] מחכמי התנאים לחכמי האמוראים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר