הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"סימן" - גלוי ונסתר
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סוטה לה ע"א
וילכו ויבאו - א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה.
+במדבר יג+ ויספרו לו ויאמרו באנו וגו',
וכתיב: אפס כי עז העם -
אמר רבי יוחנן (סימן: אמ"ת לבד"ו לוי"ה) משום ר"מ: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו - אין מתקיים בסופו.
הערות:
1.
"אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר" - ראה במפרשים לגבי הסימן אמ"ת לבד"ו לוי"ה.
2.
"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי"
וילכו ויבאו - א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה.
שיטת רשב"י - [רשב"י - שיטה]. מפרש כאן לפי הנסתר - לפי העתיד.
3.
+במדבר יג+ ויספרו לו ויאמרו באנו וגו',
וכתיב: אפס כי עז העם -
אמר רבי יוחנן (סימן: אמ"ת לבד"ו לוי"ה) משום ר"מ: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו - אין מתקיים בסופו.
"סימן": אמ"ת - סוגייתנו.
שיטת רבי מאיר ["רבי מאיר" - שיטה] - שילוב ריאלי עם הנסתר והעתיד. ואולי הכוונה אפילו לכך שהנסתר "הופך" את הגלוי. דברי אמת כשלעצמם נועדו לאמירת דברי שקר - לשון הרע.
3.1
שונה מסעיף 2 לעיל - לגבי רשב"י - שם היה מדובר שהנסתר סותר ממש את הנגלה. בנגלה כוונת המרגלים בהליכתם היתה לטובה אבל רשב"י דורש את הפסוק שבאמת כבר אז כוונתם הפנימית היתה לרעה.
4.
"סימן": לבד"ו=לכד"ו [ראה הגירסה במפרשים]
מסכת סוטה דף מב עמוד ב:
א"ר יוחנן משום רבי מאיר, בשלשה מקומות לכדו פיו לאותו רשע:
אחד, ברו לכם איש וירד אלי;
ואידך, אם יוכל להלחם אתי והכני וגו';
ואידך, דקאמר ליה לדוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות.
מדובר על גלית [נגד דוד] שהוציא מפיו מלים שרמזו על מפלתו. רבי מאיר מדגיש שלא היה רק רמז, אלא שדבריו גרמו ממש למפלתו. נלמד מכאן שמלים "מגשימות" את עצמם. ראה, שם, "שוטנשטיין", הערה 11, - "ברית כרותה לשפתים"
שיטת רבי מאיר - שילוב ריאלי עם הנסתר והעתיד. כוונתו הגלויה והפנימית [של גלית - כוונה סובייקטיבית] היתה לטובתו, אבל ב"נסתר" היו בדבריו קביעה לרעתו.
5.
"סימן": לוי"ה:
מסכת סוטה דף מו עמוד ב:
אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: כל שאינו מלוה ומתלוה - כאילו שופך דמים,
שאילמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע לא גירה דובים לתינוקות...
שיטת רבי מאיר ["רבי מאיר" - שיטה]: הימנעות מפעולה שנראית "פשוטה" - ללוות אדם בדרכו - גרמה לאסון! משמע שיש לקיים בהקפדה גם הלכות "פשוטות" [בין אדם לחברו] שיש להן השפעה ישירה על דברים "גדולים".
6.
כל שלושת הדברים של ה"סימן" בסוגייתנו הם במסכת סוטה, שעיקרה סודות ונסים של המים המרים.
ראה גם בדף הבא - מסכת סוטה דף לו
7.
בסוגייתנו רבי יוחנן הוא זה שאמר משום רשב"י והוא זה שאמר גם משום רבי מאיר ["רבי יוחנן" - שיטה].
בדרך כלל משמעות המושג "משום" היא שהחכם המאוחר לא שמע את הדברים מהחכם המוקדם באופן ישיר ולא חי בדורו [מתאים לסוגייתנו].
7.1
אבל נראה לי לומר - שכוונה [נוספת] של המושג "משום" היא, שהחכם המאוחר אימץ את שיטת החכם המוקדם, ובעיקר כשמדובר - כבסוגייתנו - על אמורא שאמר "משום" תנא.
7.2
ובנוסף לאמור לעיל יש לומר שמתאים לרבי יוחנן לומר דברים בשם התנאים מפני שהיה ממעבירי המסורה ["מעתיקי השמועה"] מחכמי התנאים לחכמי האמוראים.
