סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

שהלך להביא כבשים מחברון – כבש הבית
 

"וחברון טרשים הוי? והא כתיב: ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא וגו', ואמר רב אויא, ואיתימא רבה בר בר חנן: שהלך להביא כבשים מחברון, ותניא: אילים ממואב, כבשים מחברון! מינה, איידי דקלישא ארעא, עבדה רעיא ושמן קניינא" (סוטה, לד ע"ב).

פירוש: ושואלים: וְחֶבְרוֹן מקום טְרָשִׁים הָוֵי [היא]? וְהָא כְּתִיב [והרי נאמר]: "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֶלְכָה נָּא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון" (שמואל ב טו, ז), וְאָמַר רַב אָוְיָא וְאִיתֵּימָא [ויש אומרים] שאמר זאת רַבָּה בַּר בַּר חָנָן: שֶׁהָלַךְ אבשלום לְהָבִיא כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן דווקא. וְתַנְיָא [ושנויה ברייתא] שמביאים למקדש קרבנות מן המובחר ביותר, אֵילִים מביאים מִמּוֹאָב, כְּבָשִׂים מביאים מֵחֶבְרוֹן, משמע שהארץ בחברון היא טובה, שמגדלת כבשים שמנים! ומשיבים: מִינָּהּ [ממנה], מתוך קושיה זו עצמה אנו מוצאים ראיה לדבר, שכן אַיְידֵי דִּקְלִישָׁא אַרְעָא עָבְדָה רָעֲיָא וְשָׁמֵן קִנְיָינָא [מתוך שקלושה היא האדמה ואינה עמוקה, הריהי מוציאה רק עשב למרעה ומשמין המקנה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: כבש הבית    שם באנגלית:  Sheep    שם מדעי:  Ovis aries musimon
  
שם נרדף במקורות: כבשה, כשב, איל, רחל, יובל, כר, אימר, דיכרין 


נושא מרכזי: מה ייחודם של כבשי חברון?


כבשי חברון היו ידועים כמשובחים ולכן הם הועדפו לקרבנות. מצאנו בברייתא (מנחות, פז ע"א): "ת"ר: אלים ממואב, כבשים מחברון, עגלים משרון, גוזלות מהר המלך; ר' יהודה אומר: מביאין כבשים שגבהן כרחבן. אמר רבא בר רב שילא: מ"ט דר' יהודה? דכתיב: ירעה מקנך ביום ההוא כר נרחב". מפרש רש"י: "שגובהן כרחבן - שהיו רחבים מרוב שמנות כמו שגבוהים והיינו כר נרחב". סוגייתנו מסיקה מתוך הליכתו של אבשלום לחברון שאכן הכבשים במקום זה היו משובחים. למסקנת הסוגיה בתמורה (יד ע"ב) הליכת אבשלום לחברון הייתה לצורך הקרבת קרבן ולא לצורך רכישת כבשים וקשה, אם כן, כיצד הוכיחה הגמרא במסכת סוטה שכבשי חברון משובחים. בשאלה זו התחבט תוס' שם ותירץ שניתן להגיע למסקנה זו גם מתוך ההו"א: "ואמר רב אויא ואיתימא רבה בר בר חנן שהלך להביא כבשים מחברון - אע"ג דמסיק בפרק שני דתמורה דלאקרובי אזל מיהו שמעינן מיהת דשמן קניינא מדסלקא דעתך למימר שהלך להביא כבשים".

על פי דברי הגמרא הסיבה לכך שכבשי חברון היו שמנים היא דווקא דלות הקרקע שסביבה. מפרש רש"י: "דקלישא ארעא - עפר של טרשים דק וקלוש ומועט הוא ומתוך כך לא היו חורשים וזורעים אותה תבואה מאכל אדם. ועבדה רעיא - מצמחת ומעלה עשבים ואוכלים הצאן. ושמן קניינא - המקנה הצאן שכן דרך הצאן להשביח בארץ יבשה וטרשים יותר מארץ לחה". אמנם הקרקע מסביב לחברון יבשה ואיננה פוריה אך היה בכך יתרון לגידול כבשים, משום ששטחי המרעה שעמדו לרשותם היו גדולים. מימי קדם ועד היום מנוצלים השטחים שמסיבות שונות אינם ראויים לעיבוד חקלאי לרעייה. באזורי ספר המדבר אין די גשם לגידול עצי פרי אך ניתן להשתמש בהם לרעייה ומידת מה גם לגידול חיטה ושעורה. בלשון המקרא ובלשון חז"ל נקראו מרחבים אלו בשם "מדבר". שורש המילה מדבר (ד.ב.ר) הוא להדביר את הצאן, כלומר, להביא את הצאן לאכל בו. בשטחים שבהם כמויות המשקעים היו גדולות די הצורך (אקלים ים תיכוני עם ממוצע שנתי מעל 400 מ"מ) השתמשו, בדרך כלל, לגידול עצי פרי ובעיקר גפנים וזיתים כפי שנהוג גם בימינו. ערכם הכלכלי של עצי הפרי שהיוו בסיס לתעשיית היין והשמן היה גבוה יותר במונחים של יחס תוצרת/שטח קרקע ולכן נדחקו שדות הדגן ושטחי המרעה לשולי החבל הים תיכוני כלומר לאזורים בעלי אקלים צחיח למחצה (ממוצע משקעים שנתי של 200-400 מ"מ). 
 
מעיון במפת המשקעים ואזורי אקלים בישראל (תמונה 2) ניתן ללמוד שרצועת ספר המדבר בעלת האקלים הצחיח למחצה (מקבילה לחבל האירנו-טורני) רחבה יותר ממזרח ודרום לחברון בהשוואה לאזור ירושלים. רצועת ספר המדבר הנמצאת מזרחית לירושלים צרה ואילו ממזרח לחברון רצועה זו מתרחבת ומתלכדת עם השטחים מדרום להרי חברון. כמויות המשקעים ברוב אזור ספר המדבר מתאימות למרעה טבעי או לשדות דגניים המספקים לאחר הקציר שטחי מרעה עשירים. מסיבה זו ניתן לשער ששטחי המרעה באזור חברון סיפקו מזון רב יותר לכבשים בהשוואה לכבשים שממזרח לירושלים ולכן היו איכותיים יותר. 
 

   
תמונה 1. כבש הבית - עדר ליד תל סכה  

תמונה 2. מפת המשקעים ואזורי אקלים בישראל           

באדיבות: סופר מיפוי 0504482556

 

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל -
raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר