הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

סוטה לא ע"א

מובא במשנה (סוטה סוף פרק ה):
"בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה שנאמר (איוב י"ג) הן יקטלני לו איחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה תלמוד לומר (שם כ"ו /כז/) עד אגוע לא אסיר תומתי ממני מלמד שמאהבה עשה אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר (שם א') איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע והלא יהושע תלמיד תלמידך למד שמאהבה עשה".

התלמוד הבבלי מעצים את המסקנה שאיוב עבד מאהבה בדבריו של רבי מאיר (סוטה לא, א) תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לא עמוד א: "תניא, רבי מאיר אומר: נאמר ירא אלהים באיוב ונאמר ירא אלהים באברהם, מה ירא אלהים האמור באברהם - מאהבה, אף ירא אלהים האמור באיוב - מאהבה. ואברהם גופיה מנלן? דכתיב: זרע אברהם אוהבי".

וראה זה פלא הירושלמי אינו מקבל את הקביעה שאיוב עבד מאהבה (למעשה יש כאן דוגמה לאחת הפעמים הבודדות שהתלמוד הירושלמי חולק על משנה מפורשת)

הירושלמי אינו מקבל קביעה זו. לדעת הירושלמי, לא יתכן שאדם שאינו יהודי יעבוד את הקב"ה מתוך אהבה.

הירושלמי מביא שני מאמרים המצביעים על כך שעבודתו הרוחנית של איוב הייתה מיראה.

המאמר הראשון הוא (סוטה ה, ה): "פרוש יראה+ כאיוב. פרוש אהבה כאברהם. אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם".

בהמשך הגמרא (ירושלמי סוטה ה, ו) מביא הירושלמי מספר דעות לגבי תקופתו של איוב. אחת הדעות היא שאיוב היה מעבדי פרעה ומתוך יראה הניס את מקנהו אל הבתים. ממאמר זה למדים שאיוב עבד את הקב"ה מיראה. גם גויים צדיקים אינם מסוגלים לעבוד את הקב"ה מתוך אהבה.

לאחר שעם ישראל יצא ממצרים פרעה רדף אחריהם ברכבו ובפרשיו. והשאלה הנשאלת היא מהיכן היו לו לפרעה סוסים, הרי הסוסים מתו במכת הברד?! התשובה לכך היא שהמצרים יראי ד', שהניסו את בקרם אל הבתים, הם אלו שתרמו את סוסיהם למרדף כנגד ישראל. כפי הנראה איוב היה שותף פעיל במאמץ המלחמתי של פרעה.

גויים לדעת הירושלמי אינם יכולים לעבוד את הקב"ה מתוך אהבה, ולכן גם איוב עבד מיראה. נקודת הבוחן כיצד באמת האדם עובד את הקב"ה היא האם הוא פוגע בעם ישראל. מי.שעובד מאהבה לא ייתכן שלא יכיר במעלתם של ישראל. כל גוי בתנאים מסוימים פוגע בעם ישראל, וזאת ההוכחה שהוא עובד מיראה.