הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כתנא קמא נגד רבים?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה יז ע"א
 

מתני'. בא לו לכתוב את המגילה, מאיזה מקום הוא כותב?
+במדבר ה+ מואם לא שכב איש וגו' ואת כי שטית תחת אישך,
ואינו כותב והשביע הכהן את האשה,
וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבועה ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך,
ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן;
רבי יוסי אומר: לא היה מפסיק;
ר' יהודה אומר: כל עצמו אינו כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה וגו' ובאו המים המאררים האלה במעיך וגו',
ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן...

1.
במשנה ובגמרא יש דיון בין "תנא קמא"="רבי מאיר"; רבי יוסי ורבי יהודה לגבי אילו פסוקים כותבים על המגילה של הסוטה.

2.
רמב"ם הלכות סוטה פרק ג הלכה ח:

ואחר כך מביא מגילה של עור טהור כמו ספר תורה וכותב עליה בלשון הקדש בדיו שאין בו קלקנתוס לשמה של אשה כמו הגט וכותב כל הדברים שהשביע אותה בהם אות באות ומלה במלה וכותב את השם ככתבו ואינו כותב אמן אמן.

3.
כסף משנה הלכות סוטה פרק ג הלכה ח:

ומה שכתב וכותב כל הדברים שהשביע אותה וכו' ואינו כותב אמן אמן. שם (סוטה דף י"ז)
פלוגתא דתנאי ופסק כת"ק דאמר כותב מאם לא שכב איש אותך וכו' ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבועה וכו' עד ולנפיל ירך ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן:

הוא מציין שהרמב"ם פוסק כרבי מאיר="תנא קמא"

4.
וקשה הרי הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר, וגם הלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר, ומדוע הרמב"ם פסק כ"תנא קמא"="רבי מאיר".

5.
אלא יש לומר, שהפסק הוא לפי הכלל שהלכה היא כ"תנא קמא" [גם אם הוא מזוהה - כבסוגייתנו - כרבי מאיר] גם אם חולקים עליו "רבים" - גם רבי יהודה וגם רבי יוסי - שגם ביניהם יש מחלוקת.

6.

ונראה שיש סיבה נוספת להכריע בסוגייתנו כ"תנא קמא"=רבי מאיר וכפסק הרמב"ם. הגמרא דנה בהרחבה בשיטת רבי מאיר, ועל כן נראה שהגמרא - "עורך הגמרא" - פוסקת כמותו, על פי הכלל "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה", ואז הלכה כמותו אפילו נגד "רבים".

6.1
ולפי הנ"ל יוצא, שאין הוכחה מסוגייתנו שכעיקרון הלכה כתנא קמא גם נגד רבים.