סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 949

"אם השקה ואח"כ הקריב את מנחתה כשרה"

סוטה יט ע"א


הסוטה חייבת להביא מנחת שעורים, הקטרת המנחה נעשית אחר ההשקאה אבל ניתן גם להקדים את הקרבת המנחה להשקאה, מביאים האחרונים קוש' מפורסמת בשם מקשים העולם, קוש' עליה כתב הגאון המפורסם רבי יוסף ענגל ספר מיוחד בשם "גבורות שמונים" בו נמצאים 80 תי' לקוש' זו.

מנחה של סוטה שנפסלה בהקרבתה מעכבת את בדיקת המים, מנחה שנטמאה או נפסלה ביוצא או בפגול וכיו"ב, שוב אין המים מוכיחים שאם היא טהורה הרי היא נקיה, אם היא טמאה הרי היא מתה, כיוון שהמנחה נפסלה אין המים בודקים אותה. יתכן בהחלט שהיא נטמאה ואעפ"כ המים לא השפיעו את השפעתם משום הפסול שארע במנחה, מעתה מקשים העולם הגמ' במס' זבחים מ"ז. מביאה ברייתא וכך נאמר שם: "תניא א"ר אלעזר ב"ר יוסי שמעתי שהבעלים מפגלים". ז"א שכהן שעושה עבודה אותה ניתן לפגל, והכהן עצמו לא חשב בשעת העבודה מחשבת פיגול של חוץ לזמנו או חוץ למקומו, אבל הבעלים של הקרבן כיוון את השעה בה עשה הכהן את העבודה וחשב בעל הקורבן מחשבת פגול, סבור רבי אלעזר שגם הבעלים יש להם את הכח לפגל את הקרבן, וכפי שהגמ' מסבירה שם בזבחים אמר רבא מאי טעמא דרבי אלעזר ב"ר יוסי דאמר קרא "והקריב המקריב". מלשון הכתוב משמע שהתורה קוראת לבעל הקרבן בתואר המקריב, ולכן לפי ר"א ב"ר יוסי יש גם לבעל הקרבן את האפשרות לפגל את הקרבן למרות שהכהן לא חשב שום מחשבת פסול. מעתה מקשים העולם, הסוטה שעברה עבירה ונטמאה בשעת סתירה, יש לה לכאורה אפשרות פשוטה להנצל מבדיקת המים, שהרי מתבאר במס' סוטה שהמנחה נחשבת כמנחתה של הסוטה, וכיוון שהיא נחשבת לבעלים של המנחה שוב מסתבר אליבא דרבי אלעזר ב"ר יוסי שהיא גם הבעלים לפגל את המנחה, א"כ יכולה אותה סוטה לכוון בשעת אחת מעבודות המנחה מחשבת פגול של חוץ לזמנו או חוץ למקומו, וכיוון שהבעלים מפגלים את המנחה נפסלה המנחה בפגול זה, ושוב אין המים בודקים אותה. כיצד א"כ ניתן בכלל לבדוק סוטה ע"י המים המאוררים בשעה שבידה לפסול כל מנחה ע"י פגול וברגע שהמנחה נפסלת מאבדים המים את הסגולה של הבדיקה.

נעמוד על 2 מתוך התרוצים הרבים שנאמרו בקוש' זו: הגאון המפורסם בעל הכוכב מיעקב מביא בשם בנו רבי נחום בעל מח"ס "חזון נחום" תרוץ שנאמר בילדותו על קוש' זו, התר' מתבסס על חדוש של תוס' בזבחים כ"ט. בד"ה "למקום שיהא משולש" כותבים כך: "ובעינן שיעמוד המחשב במקום העזרה פרט לעומד חוץ לעזרה ושוחט בסכין ארוכה", ז"א כדי שמחשבת הפיגול תהיה מחשבה והקרבן יפסל, חייב החושב לעמוד דווקא בעזרה. אם הוא עומד מחוץ לעזרה אפ' באופן שהעבודה כשרה, כגון אדם שעומד מחוץ לעזרה עם סכין ארוכה ושוחט, אין אפשרות לפגל את הקרבן במחשבה, כל עוד שהמחשב אינו עומד בתוך העזרה. ע"פ חדוש זה טוען הינוקה רבי נחום, מתורצת הקוש', סביר להניח שכשם שהכהן עצמו אינו יכול לפגל את הקרבן אלא א"כ הוא עומד בעזרה כך גם אליבא דר"א ב"ר יוסי שהבעלים מפגלים, מ"מ אין שום סברה שלבעלים יהיה כח לפגל יותר מאשר לכהנים עצמם, ואם לכהנים עצמם אין כח לפגל את הקרבן אלא דווקא כאשר הם עומדים בעזרה, כך גם הבעלים יכולים לפגל את הקרבן אך ורק כאשר הם עומדים בעזרה. וא"כ אין כלל מקום לקוש' שהרי מתבאר במס' סוטה וכך נפסק ברמב"ם פ"ג מהל' סוטה הל' ט"ז שאת הסוטה מעמידים מחוץ לעזרה בעזרת הנשים, וכיוון שמקומה מחוץ לעזרה שוב אין בכוחה לפגל גם למ"ד שבעלים מפגלים.

תרוץ נוסף מביא הגאון המפורסם רבי מנחם אב"ד טורנפול מח"ס "חבצלת השרון" הגמ' בכמה מקומות מביאה את המושג של לב ב"ד מתנה, פעמים כאשר צורך הענין דורש שלא תנתן אפשרות לפסילה, מתנה הב"ד שעל מקום או על מקרה מסוים לא תועיל שום מחשבת פגול. אם נאמר שלפי ר"א ב"ר יוסי אין שום אפשרות להביא את הסוטה לבדיקה אמיתית משום שבידה לפגל, אין לנו מקרה יותר ראוי לכלל של לב ב"ד מתנה ממקרה זה, שהרי אפשרות הפגול מבטלת מכל וכל את פר' הסוטה, סביר שבמקרה כזה השתמשו הב"ד בכלל של לב ב"ד מתנה כדי למנוע מן הסוטה לפגל את המנחה.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר