טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

רבי אלעזר אומר: קשורה בו ככלב – כלב הבית

"אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר: והלך לפניך צדקך, וכל העובר עבירה אחת בעולם הזה - מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין, שנאמר: ילפתו ארחות דרכם יעלו בתוהו ויאבדו. רבי אלעזר אומר: קשורה בו ככלב, שנאמר: ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה, לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עמה לעולם הבא (סוטה, ג ע"ב).

שם עברי: כלב הבית   שם באנגלית: Dog   שם מדעי: Canis lupus familiaris

שם נרדף במקורות: נבחן, למס, גורייתא, קיטנייתא


נושא מרכזי:  משמעות הדימוי "קשורה בו ככלב"?

לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על כלב הבית הקש\י כאן.

רבי אלעזר דימה את הקשר בין האדם וחטאיו לאופן בו קשור כלב. ניתן להבין את המשפט "קשורה בו ככלב" בשני אופנים: א. העבירה קשורה לאדם כפי שהכלב קשור לאדם. ב. העבירה קשורה לאדם בקשר הדומה לקשר הקיים בכלבים. על פי הבנה זו אין מדובר בקשר שבין האדם והכלב אלא בקשר הקיים בין החטא והאדם הדומה לקשר הקיים בכלבים. שאלה שיש לשאול על פי שתי ההבנות היא מה מיוחד בקשר בין האדם והכלב או לחילופין מהו הקשר המיוחד הקיים בכלבים? לפחות על פי התוס' (עירובין, צז ע"א) אין מדובר ב"קשר" במובן הפשוט של המילה: "... ומה שהביא רבינו אליהו ראיה מדאמר בסוף הקומץ רבה (מנחות דף לה:) תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה, לאו היינו קשירה ממש, אלא קשירה דהתם היינו הידוק, כמו שליא קשורה בוולד (נדה דף כו:) וכן קשורה בו ככלב". כך הבין גם השיטה מקובצת (בבא מציעא, כ ע"ב): "... דהך קשורה לאו דוקא אלא כרוכה כמו שליא קשורה בולד וכמו קשורה בו ככלב וכו'".
 

הקשר בין האדם והכלב

ההסבר הפשוט ביותר הוא שהכלב, חבירו הטוב של האדם, כרוך אחריו והוא מלווה את בעליו לכל מקום שאליו הוא הולך. הצעה זו נראית דחוקה מעט אם נתייחס לתפקידו והתנהגותו של הכלב בתקופת חז"ל (ראו במאמר "וכי פודין את הקדשים להאכילן לכלבים"). מסתבר שהכלבים באותה עת לא שימשו כחיית מחמד אלא נועדו לשמירה ולכן שהו בחצרות הבתים או במחסנים. הכלבים היו תוקפנים ומאיימים וקשה להניח שנהגו לבלות בחברתם בדומה לכלבים בימינו. קשר אפשרי הוא בין כלב לאדם שהוא מזהה כמי שמאכיל אותו. על אפשרות זו אנו לומדים בגמרא בשבת (קנה ע"ב): "אמר רב המנונא, שמע מינה: אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא. וכמה? אמר רב מרי: משח אודניה, וחוטרא אבתריה. הני מילי בדברא, אבל במתא לא, דאתי למסרך"(1). מפרש רש"י: "שמע מינה - מדקאמר שהקפיד הקדוש ברוך הוא על מזונותיו. משח אודניה - מעט כמות אוזנו, וחוטרא בתריה - יכהו במקל מיד, שלא יהא מרגילו אצלו. אבל במתא - לא ליתיב ליה מידי, אי לאו דידיה הוא. משום דאתי למסרך - בתריה, ויפסידו.

אפשרות אחרת להסבר היא העובדה שהכלב הוא בעל החיים היחיד שהתנאי לגידולו היה קשירה: "... לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, אין פורסין נישבים ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב וכו'" (בבא קמא, פ"ז מ"ז). בקהלת רבה (וילנא, ז ג') מסופר: "אשר היא מצודים וחרמים שהיא צדה בים וביבשה, אסורים ידיה, א"ר אלעזר אילולי שכתב בה אסורים ידיה היתה אוחזת באדם בשוק, ואומרת בא והזקק לי, לכלבה נושכת שאחזה בעליה בשלשלת אף על פי שהיא קשורה אוחזה באדם בשוק בבגדיו וכו'". ייתכן אם כן שהביטוי "קשורה בו ככלב" נובע מהעובדה שהכלב הוחזק או הובל קשור.
 

קשר כלבים

ההקשר של דברי רבי אלעזר רומז על האפשרות שהכוונה היא לקשר הקיים רק בכלבים ומאפיין עבירה מיוחדת שעליה הוא דיבר. העבירה עליה דיבר רבי אלעזר היא כנראה גילוי עריות וכך גם ניתן להבין את הראיה ממעשה אשת פוטיפר: "... ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה, לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עמה לעולם הבא". רעיון זה עולה במפורש ממדרש תנחומא (ורשא, וישב סי' ח'): "... וכך אמר לה יוסף אפילו פנויות שלכם אסורות לנו כל שכן אשת איש, ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא בגיהנם, ממה שאמר הכתוב להיות עמה, את למד שהבא על עובדת עכ"ם קשורה בו ככלב וכו'".

ההקשר לאיסורי עריות רומז למצב מיוחד הקיים בכלבים הנובע מהמבנה האנטומי המיוחד של אברי ההולדה שלהם. מבנה זה מפעיל מנגנון המחבר בין הזכר והנקבה במשך זמן ממושך יחסית למיני בעלי חיים אחרים. בני הזוג נשארים מחוברים זה לזה עד כחצי שעה מבלי שהם יכולים להתנתק. בדרך זו הבין את הביטוי המהרש"א (חידושי אגדות, עבודה זרה, ה ע"א): "רבי אלעזר הוסיף לומר: בעבירה קשורה בו ככלב כמו שהכלב נקשר לגנותו בתשמיש, כן הבועל כנענית ערלתו מבשקר ליה להיות עמה בעוה"ב". בסוגייתנו פירש: "קשורה בו ככלב כו'. רצה לומר שהעבירה דבוקה בו לעולם לפרסם חטאו בעוה"ז ויליף ליה מדכתיב לשכב אצלה ולא כתיב לשכב עמה כמו שכבה עמי וגו'. ואמר עוד מיתורא דלהיות עמה שהיא קשורה בו עוד להיות עמו גם בגיהנם לעוה"ב וק"ל". 
 

כלב בית - גזע טמסקן שטופח בכיוון דמיון לזאב          צילם: Kirsten Dieks

(1) פירוש: אמר רב המנונא: שמע מינה [למד ממנה] כי אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא [דרך ארץ לזרוק חתיכת בשר לכלב], שהרי אף הקדוש ברוך הוא דואג לו למזונותיו. ושואלים: וכמה ראוי לתת לו? אמר רב מרי: משח אודניה, וחוטרא אבתריה [תן לו כמידת אוזנו, ומיד להכות במקל אחריו] שלא יהא הכלב נגרר אחריו. והני מילי [ודברים אלה] אמורים דווקא בדברא [בשדה], אבל במתא [בעיר] לא יתן לו כלום, משום דאתי למסרך [שיבוא להיטפל] וייגרר אחריו תמיד.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.