הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אימא הכי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר נא ע"א
 

ואמר עולא: אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות.
איתיביה רבא לעולא: רקב הבא מן הבשר - טהור, הא מן העצם - טמא ואע"ג דליכא בשר!
אימא הכי: רקב הבא מן הבשר - טהור עד שיש עצם בבשר.
הא ליכא גידים! אי אפשר לבשר ולעצמות בלא גידים.

1.
רבא מקשה על עולא מתוך דיוק בדברי הברייתא. הדיוק הוא מסוג "הא...", כלומר, כתוב בברייתא משפט אחד "רקב הבא מן הבשר - טהור" ומשמע שמן העצם - טמא. כלומר מה שכתוב בברייתא הוא מדוייק ומלא [="בדווקא"] - רק מה שכתוב ולא במקרה אחר.

2.
מיישבת הגמרא [עולא], שאין לדייק כלעיל אלא המשפט "רקב הבא מן הבשר - טהור" איננו "סגור" ויש להוסיף לו "עד שיש עצם בבשר".

3.
לכאורה מתקיים כאן "עיקר חסר מן הספר", ואולי מתאים "קצת" הכלל של "חיסורי מחסרא".

4.
התירוץ נפתח ב"אימא הכי". השאלה היא האם בסוגייתנו מדובר ב"תיקון" גירסא, או בפרשנות על סמך מסורת היסטורית. ואולי כל הנ"ל הוא במסגרת של "לשון נזיר משונה".