סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 947

"היו מעלין אותה לב"ד הגדול שבירושלים ומאימין עליה"

סוטה ז ע"א

במס' סנהדרין ק"ז. אומרת הגמ' על דוד המלך: "דרש רבי דוסתאי דמן בירי למה דוד דומה לסוחר כותי, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע שגיאות מי יבין, אמר לו הקב"ה שביקי לך" (=מחול לך). כשראה דוד המלך שלגבי שגיאות נענתה תפילתו המשיך לבקש "ומנסתרות נקני". אמר לו הקב"ה שביקי לך (גם זה מחול לך). המשיך דוד לבקש "גם מזדים חשוך עבדיך", היינו דוד המלך מבקש סליחה גם על עברות שנעשו בזדון, וגם על כך עונה לו הקב"ה שביקי לך, "אל ימשלו בי" – דלא לשתעו בי רבנן, דוד המלך מבקש שרבנן לא ישוחחו אודות החטא אותו חטא דוד עם בת שבע וכהסברו של רש"י היינו אל ימשלו – לשון משל שלא ידרשו בחטאתי, וגם על זה סלח לו ה'. וזו כוונתו של רבי דוסתאי באומרו למה דוד דומה לסוחר כותי. כיון שראה דוד המלך שהקב"ה סלח לו על דברים קלים ביקש גם על דברים חמורים וכהסברו של רש"י סוחר כותי – דרכו לפנות את סחורתו מעט מעט להעמידה על דמים מועטים.

האחרונים תמהים בדברי גמ' זו, מה זאת אמרת לא לישתעו בי רבנן, וכי דרכם של ת"ח לדבר בגנותו של צדיק כדוד המלך. ומה פרוש אל ימשלו בי, כל שיחת בני אדם מוגדרת כמשל. הגאון המפורסם מרוגדצ'וב מסביר את דברי הגמ' ע"פ משנתנו, נא' במש' שאותה אשה שבעלה קינא לה ונסתרה קודם שמשקים אותה מנסים להשיג את הודאתה על הצד שנטמאה בסתירה, ברגע שהיא תודה היא תפתור אותנו מלכתוב את מגילת סוטה ולמחוק את המגילה בתוך המים, שבזה יש איסור גדול של מחיקת שמו של הקב"ה, כאשר אין ברירה אומר הקב"ה, שמי ימחה על המים למען עשות שלום בין איש לאשתו, אבל כמובן שיש לחפש כל דרך אחרת כדי להמנע מלפגום בשם הגדול שנכתב בקדושה, ולכן כאשר היא כבר נמצאת בביהמ"ק בי"ד הגדול מנסה לשכנע אותה שאם היא נטמאה שתודה שנטמאה בסתירה ואז נחסוך את מחיקת המגילה על המים, כיצד משכנעים אותה, נא' במש' אומרים לה שגם אם היא נטמאה יש מקום לסנגר עליה, משום שהרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה וכיו"ב, בסוף הקטע נא' ואומר לפניה דברים שאינה כדאית לשומעם. למה מתכוונת המש' באותם דברים. מסבירה הגמ' במש' ז': ת"ר אומר לפניה דברים של אגדה ומעשים שארעו בכתובים הראשונים, כגון אשר חכמים יגידו לא כחדו מאבותם, יהודה הודה ולא בוש, מה היה בסופו נחל חיי העוה"ב, ראובן הודה ולא בוש מה היה סופו, זכה לחיי העוה"ב, ז"א מסבירים לאותה אשה שבהיסטוריה היהודית כבר קרו מקרים בהם גדולי וצדיקי עולם חטאו וכיוון שהודו בחטאם היה שכרם רב, כך גם אם היא תתוודה על עוונה שנטמאה בשעת הסתירה הרי בידה שכר גדול על כך שלא הביאה למחיקת שם ה', וזו כוונת המש' "דברים שאינה כדאית לשומעם", שהרי ההשוואה אינה השוואה אמיתית, יש הבדל בין אותם צדיקי עולם מהדורות הראשונים ראובן ויהודה, לבין אותה סוטה, מ"מ משתמשים באותם דוגמאות כדי לשכנע את הסוטה שתודה. בתוספתא בפ"א תוס' ג' נא' שראובן ויהודה הם משל, כשם שראובן ויהודה הודו על חטאם כך גם מבקשים ממנה שתודה על החטא, מעתה מסביר הגאון מרוגדצ'וב בדרך נפלאה, דוד המלך אף הוא למרות שנא' כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה מ"מ דוד המלך בעצמו מרגיש שהיה כאן חטא, וכאשר בא אליו נתן הנביא להוכיח אותו על חטאו מיד התוודה דוד המלך, כמו שנא' בשמואל ב' י"ב, י"ג, "ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' " והפסוק מסיים "גם ה' העביר חטאתך לא תמות", יש לנו כאן עברה שהיא בשטח של עריות עם הודאה מאחד מצדיקי העולם דוד המלך, חושש דוד המלך גם אחר שהקב"ה הבטיח לו שגיאות מי יבין, מנסתרות נקני, גם מזדים חשוך עבדך, עדיין יש מקום לחשוש שמא ישתמשו במקרה של דוד המלך כמשל, כאשר יבואו למשול משלים לפני אותה סוטה, וזוהי כוונת דוד המלך "לא לישתעו בי רבנן" כפי שהתבאר במש' שהמדברים בפני הסוטה הרי הם חברי ב"ד הגדול אלו הם ת"ח מפורסמים ביותר, בקש דוד המלך אל ימשלו בי, אנא רבש"ע ראה שלא יעשו מהמעשה שלי משל כאשר רבנן ינסו לשכנע את הסוטה, ואכן גם על כך נאמר שם בסנהדרין שהקב"ה הסכים אתו, ולכן לא מופיע סיפורו של דוד כאחד מהמשלים אותם ממשילים לסוטה.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)